אבינועם כתב לי
הטלאי הצהוב הוא בבחינת תזכורת ליהודים לבל ימצאו עצמם שוב ענודים עם דגל השפלות, חוסר היכולת וההליכה לטבח; תזכורת לכל הדורות הבאים לבל נהיה שוב, חס וחלילה, במצב הנורא הזה. הקיר יהיה כולו בסימן של מגן דוד וכל פסיפס בצורת מגן דוד יאצור בתוכו סיפור, כך שבסך הכל יבטאו הפסיפסים את סיפורו של העם היהודי בתקופותיו השונות
מעניין שלמרות שאבינועם הוא ממוצא תימני - כלומר, משפחתו לא היתה באירופה בתקופת השואה – הוא מצא לנכון לבטא את זהותו היהודית באמצעות פסיפס טלאי צהוב מעניין גם שבחר לבטא עצמו בצורת אמנות שפונה לרחוב ומשתלבת בו ביום יום ולא בצורות אמנות אחרות, יותר מקובלות, שמסוגרות בגלריות ובספרי אמנות. לעניות דעתי יש בארץ פחות מדי אמנות ברחוב. דומה שהישראלי בכל זאת נושא עמו את תחושת הארעיות של היהודי, ולא מוכן להשקיע בייפוי סביבתו, שמא ייאלץ לעקור ממנה בקרוב
על פי שיקולים אלה ב"תערוכת האינטרנט שלי" שנקראת "מגן דוד על טלאי צהוב", יש ליצירתו של אבינועם מקום נכבד
אגב, אוצרות של תערוכות וירטואליות באינטרנט היא מבחינתי אמנות רחוב כי היא יוצרת מהפכה ומאפשרת נגישות לאמנות החזותית לשכבות רחבות של האוכלוסייה שלפני האינטרנט לא נחשפו אליה
כל הזכויות שמורות לאבינועם דמארי, אלפיים ושבע
תגובה 1:
אבינועם, ראיתי את יצירותיך על הגדר ובחצר-זה מקסים,
שנה טובה
הוסף רשומת תגובה