בית הכנסת האשכנזי באיסטנבול

מגן דוד אדום בויטראז' שנמצא בבית הכנסת האשכנזי באיסטנבול, שנבנה על ידי מהגרים מאוסטריה. לי זה נראה כמו עבודה בפוטושופ שנועדה להמחיש איך ייראה הירח לאחר ביקור של אסטרונאוט ישראלי

התמונה באדיבות

canonsnapper

מפליקר

אלקזר

הקסגרמות כחלק מתבנית של אריחים בחצר אלקזר בסלמנקה או בסבילה שבספרד. הסגנון הוא מורי. התמונה היא באדיבות קייתי היל שפרסמה אותה לראשונה בוובשוטס

אריחים מוריים

כוכבים כחלק מתבנית מורית מסובכת על קיר באלהמברה בגרנדה, ספרד

כבר כתבתי על ההשפעה המאוחרת של הסגנון המורי בבלוג שלי באנגלית אבל נראה לי שכאן זה המקור של אותה השפעה

התמונה באדיבות

TheAdnostic

מפליקר

תספורת נדירה

תספורת מגן דוד על ראשו של מיכאל שוסטק שפרסם תמונה זו בפליקר והתיר לי לפרסמה כאן

גיוס נשים לצבא הבריטי

מגן דוד ענק על מודעת תעמולה צבעונית שקוראת לנשות ישראל להתגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. יש לעיצוב הגרפי ניחוח של פעם והוא פשוט מעודד נוסטלגיה

התמונה באדיבות

switch_1010

מפליקר

ברבי התגיירה

מגן דוד מוזהב על צווארה של ברבי בסרטה הקצר של טיפני שליין שהוקרן בפסטיבל סנדנס ובו היא כורכת יחד את ההסטוריה היהודית עם ההסטוריה של ברבי. אהבתי את הנקודה בצורת מגן דוד שמעל לאות איי. תארו לעצמכם שבעברית כל חיריק שוא צרה וכו יהיו מעוצבים ככה

התמונה באדיבות

Steve Rhodes

מפליקר

הסרט השבט

סרטה הקצר של טיפני שליין, השבט, שהוקרן בפסטיבל סנדנס, כורך יחד את ההסטוריה של הבובה ברבי עם ההסטוריה היהודית. בתמונה רואים את המגן דוד הבולט על חזהו של יהודי שנראה כמו סופרמן ודואג שכל אחד ממכריו ידע שהוא יותר יהודי ממנו

התמונה באדיבות

Steve Rhodes

מפליקר

אנדרטת הבריגדה היהודית

מגן דוד מתחת למנורה על אנדרטת הבריגדה היהודית בהר הרצל בירושלים

התמונה 

באדיבות

templar1307

מפליקר

סנטה קרוצ'ה-1

מגן דוד ענק בחזית כנסיית סנטה קרוצ'ה בפלורנס איטליה. האדריכל היהודי ניקולו מטאס עיצב כנסייה זו, שבנייתה נמשכה עשר שנים ונסתיימה בשנת אלף שמונה מאות ששים ושלוש. בשל היותו יהודי נקבר מטאס מתחת למרפסת ולא מתחת למתחם הכנסייה עצמה. המגן דוד נבנה כאות תודה לקהילה היהודית של פלורנס שסייעה לממן את בנייתה של כנסייה זו

התמונה באדיבות

OhmMeter

מפליקר

לב נוצרי

מגן דוד בצורת לב מקועקע מעל ללבו של נוצרי צעיר על מנת להראות עד כמה הוא אוהב את מה שהמגן דוד מייצג. לי זה נראה כקונספט ייחודי ואם להמשיך את קו המחשבה הזה ניתן לקעקע עין על העפעף או יד על גב כף היד

התמונה באדיבות

qxzlool

מפליקר

אל הדגל

מגן דוד על שרוולו של לוחם הבריגדה היהודית בכרוז משנת 1940. התמונה באדיבות ארכיון ההגנה

סמל הבריגדה היהודית

מגן דוד על סמל הבריגדה היהודית אשר נודעה גם בשם החטיבה היהודית הלוחמת, חי"ל, הייתה חטיבה יהודית בצבא הבריטי שהוקמה קראת סוף מלחמת העולם השנייה. היו בה כ-5,000 לוחמים

התמונה היא מויקיפדיה

קתדרלה במזטלן, מקסיקו

הקסגרמה בויטראז צבעוני בקתדרלה במזטלן, מקסיקו

התמונה היא באדיבות עמי טרנר שכתב לי שמדריך הטיולים אמר לו שהקתדרלה מומנה חלקית על ידי יהודים ולכן עשו את המגן דוד שבחלון הזה לכבודם כאות תודה

בית תפילה יהודי נוצרי

לצערנו לכל דת יש את בית התפילה הנפרד שלה ועד שיתגשם חזון ישעיהו נו: ו-ז על בית תפילה משותף לכל העמים ניאלץ להסתפק בצעדי ביניים כגון בית התפילה הזה במיסיסיפי שהשמועה אומרת שנבנה על ידי יהודי שנשא אשה נוצריה או נוצרי שנשא אשה יהודיה ורצה לשלב את הדימויים הנפרדים בקפלה אחת

התמונה באדיבות

Robert Pollack

מפליקר

תעמולה נאצית

התמונה היא מויקיפדיה

והיא מראה פוסטר של סרט נאצי שנקרא היהודי הנודד

לפני הקרנת הסרט חולקה לצופים תוכנייה מטעם מיניסטריון התעמולה של גבלס שבה תמצית של הסרט ובה כתוב היה שהיהודים הם עם של טפילים כמו העכברושים וכו

קגומה

התמונה היא מויקיפדיה

מקלעת יפנית שמשמשת לעשיית סלים בתבנית של חורים ונראית דומה מאד למגן דוד


והנה כמה תמונות מהגלריה שלי בפליקר בנושא זה:

הקסגרמות בקליעת סלים ביפן
תמונת CC של 

zoer

מפליקר

הקסגרמות בקליעת סלים ביפן

תמונת CC של 

a.davey

מפליקר

קליעת סלים יפנית קגומה

תמונת CC של 

psd

מפליקר

הקסגרמה בפרלמנט בבודפשט

כבר כתבתי על מרצפות בצורת הקסגרמה בבודפסט אבל התמונה הזאת היא ממקום אחר, מהפרלמט

היא מובאת בויקיפדיה כדוגמא לאיזה עקרון גיאומטרי שלא הבנתי אבל אולי אתם תבינו

אהבה ושנאה

לא צריך לדעת ספרדית בשביל להבין שמישהו במלגה, ספרד, שונא את האמ-אמא של המגן דוד ושל מה שהוא מייצג. מגן דוד זה משהו שנורא אוהבים או נורא שונאים ואם מתבוננים בו היטב רואים שניגודים הם מה שמרכיב אותו: ימין ושמאל, מעלה מטה, קדם ואחור, אהבה ושנאה

התמונה באדיבות

bug138

מפליקר

קופסה בשדרה

מגן דוד גדול על פסל של קופסאת קק"ל

תערוכת עשרים ואחת קופסות כחולות בממדי ענק הוצבה בשדרות רוטשילד בתל אביב באוקטובר השנה

בין המעצבים אמן הצילום זיו קורן, מעצבת התכשיטים מיכל נגרין, מעצב הפנים גדי הלפרין, המאיירים אורי פינק ודני קרמן, הציירים והפסלים צבי גבע וצביקה לחמן ועוד רבים אחרים. כל זאת כיוזמה להעלאת המודעות לשיקום יערות הצפון בקרב הציבור בישראל. כששים אלף מטיילים ביקרו בתצוגת הקופסות הכחולות במהלך שלושת השבועות בהם הוצגה התערוכה

התמונה באדיבות

savtadotty

מפליקר

סוקיו מהיקרי

מגן דוד על "מקדש שלמה" החדש של סוקיו מהיקרי, דת יפנית שנוסדה בשנת 1959 ושני מיליון חסידיה מאמינים שהם שבט לוי החדש שיגאל את העולם באחרית הימים אחרי מלחמת גוג ומגוג

התמונה באדיבות

orclimber

מפליקר

ציור למען השלום

במצב העניינים הנוכחי אם פלשתינאי רואה יונה שעליה מגן דוד ענקי ואותיות צה"ל בעברית הוא מוציא את הקסאם ואומר לצוות: יאללה, תורידו את היונה

התמונה באדיבות

dakinewavamon

מפליקר

הקופסא הכחולה

התמונה היא באדיבות "סבתאדוטי" שפרסמה אותה בפליקר בתוספת הכתובית

גובה הקופסא כאחת עשרה סנטימטר

באתר הרשמי של הקק"ל ישנו הסבר נחמד לגבי מקורה של הקופסא הכחולה

ביום י"ט בטבת תרס"ב (26 בדצמבר 1901), החליט הקונגרס הציוני החמישי על הקמת קרן קימת לישראל. פקיד בנק בשם חיים קליינמן מהעיירה נאדבורנה שבפולין הגה רעיון לאיסוף המימון הדרוש לפעילות הקרן. הוא שלח מכתב למערכת "די וולט" (העולם) - העיתון הציוני שפעל בווינה, בזו הלשון

בהתאם למימרה 'פרוטה לפרוטה מצטרפת', התקנתי לאחר פרסום החלטת הקונגרס בעניין ייסוד הקרן הקימת לישראל 'קופסה ארצישראלית', הדבקתי עליה פתק עם הכתובת 'קרן לאומית' וקבעתיה במקום מרכזי במשרדי. התוצאה, במידת ניסיונותיי עד כה, הייתה מזהירה. לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי המשרד הציוניים, אני מציע לאסוף בדרך זו תרומות לקרן הקימת

בור לאש בתוך ינטרה

התמונה היא באדיבות "נדרופה" שפרסם אותה לראשונה בפליקר וכתב לי שהסמל המופיע בתמונה אינו מגן דוד אלא ינטרה שמייצגת את צ'אקרת הלב. הינטרה מורכבת ממשולש כחול משולב במשולש אדום ואלה מייצגים את איחוד האנרגיות הזכריות והנקביות בלב. במרכז הינטרה ישנו בור שבו מדליקים אש. התמונה צולמה במהלך פסטיבל יוגה שנערך בצרפת ביולי השנה

האנציקלופדיה היהודית

לעניות דעתי מעצב עטיפת האנציקלופדיה היהודית השתמש במגן דוד כדי ליצור את הנוסחה יהדות היא מגן דוד. צילמתי את התמונה הזאת בספרייה של מוזיאון רוקפלר שמשמשת רקע הולם במיוחד לפריטים אקדמיים מסוג זה

כרטיס ציר לקונגרס היהודי השני בבזל

תרגום קטע זה מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 

והוא לקוח מפרק א (כב) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

בשטדט-קזינו המפורסם בבזל אשר בו התכנס הקונגרס, היה מגן דוד מעל לכניסה, וכמה מטרים הלאה היה דגל לבן עם שני פסים, כנראה כחולים כהים. כרטיס הנציג לקונגרס הציוני השני שהתקיים אף הוא בבזל בשנת 1898, קושט במגן דוד עם אריה במרכזו ושבעה כוכבים קושטו על ידי שני פסים דקורטיביים

בינתיים, הסמל עשה דרכו לארצות הברית. שם, החברה להוצאה לאור היהודית אמריקאית אימצה אותו בשנת 1873 ואחר כך הוא התנוסס על הדגל שהונף בפעם הראשונה בשנת 1904 ביריד העולמי בסנט לואיס, בעיצוב שאנחנו מכירים כיום

הממציא של הדגל הזה יכול היה להיות מושפע, או לקבל השראה מהעיצוב של כרטיס הנציג לקונגרס הציוני השני

דוקטור ד. וולפסון, ידיד קרוב וממשיך של דוקטור תאודור הרצל, הציע שהדגל הציוני יורכב ממגן דוד עם שני הקווים המקבילים של הטלית מעל ומתחת לו. ההצעה הזאת אולי הושפעה מכרטיס הנציג הנ"ל, ואולי מהדגל שהונף בסנט לואיס (מיזורי), אף על פי שאין לנו הוכחה לזה

מאוחר יותר המגן דוד הופיע על הדגל של היחידה הראשונה של הצבא היהודי בהיסטוריה המודרנית, גדוד נהגי הפרדות של מלחמת העולם הראשונה

בכל אופן כמה עשורים עברו עד שהקונגרס הציוני השמונה עשר אישר את העיצוב הזה כדגל של הארגון הציוני והעם היהודי. הקונגרס, שהתקיים בפראג באוגוסט 1933 שם את המגן דוד על כרזה, ובכך הביע התנגדות למדיניות הרשמית של גרמניה הנאצית
התמונה מועתקת מן האנציקלופדיה היהודית

כריכת העתון די וועלט

מגן דוד בצבע זהב, שמקיף את מפת ארץ ישראל, בולט על כריכת האוגדן של העיתון של הרצל, די וועלט, שיצא לאור בוינה החל  4.6.1897  ושרת כבטאון המרכזי והרשמי של הציונות. בתוך כל אחד מדפי העיתון במרכז למעלה התנוסס מגן דוד קטן בצבע שחור. המגן דוד מתחבר לחזונו של הרצל לגבי מטרת העיתון כפי שפרט אותו במאמר המערכת בגיליון הראשון: 

די ואלט יהיה עיתונם של האישים, הרוצים להוליך את העם היהודי מן העת הזאת אל עתים טובות יותר. תחת דגלה של ציון מתכנסים אנו כולנו. אך אם גם נשואות עינינו אל מטרה רחוקה, הנה אסור לנו להסיח את דעתנו,  וגם לא נסיח אותה,  ממצבם הנוכחי של היהודים.  די ואלט צריך לשמש לעם היהודי מגן ונשק,  ודווקא נשק טהור.  כנגד מי?  כנגד אויביו – בלי הבדל דת .

הארץ המובטחת בתוך מגן דוד

Die-Welt Logo, originally uploaded by dvmagen.

מגן דוד בלוגו של עיתונו של הרצל, די וועלט, עם מפת העולם בתוכו כאשר פלשתינה במרכזה. הרצל כתב ביומנו שהרעיון הגרפי הזה הבריק במוחו באחד הלילות ביחד עם השם של העיתון

מגן דוד בכל עמוד

מגן דוד בכל עמוד מעמודי עיתונו של תיאודור הרצל, די וועלט; בס"ה מדובר באלפי עמודים, כלומר באלפי חזרות על הלוגו של הציונות. קחו בחשבון שנמכרו אלפי עתונים כאלה ותגיעו בקלות למיליוני מגני דוד שנפוצו בעולם באמצעות רעיון פרסומי מבריק אחד. לדעתי זה פשוט גאוני מבחינת גרפיקה ומיתוג, לקחת את המסר המרכזי ובלי קישוטים והתחכמויות לשים אותו במקום בולט כל כך הרבה פעמים

דוד המלך ועוצמת התהלים

מגני דוד רבים על עטיפת ספרה של הרבנית שולמית גד: דוד המלך ועוצמת התהלים. הרבנית גם עיצבה את הכריכה בעצמה. בסוף הספר פרק שלם שעוסק במגן דוד

להלן כותרות המשנה בפרק זה

דוד בן גוריון והמגן דוד

מגן דוד סמל יהודי

מגן דוד בדגל היהודים בפראג

מגן דוד הטלאי הצהוב בתקופת השואה

המגן דוד כיום

מגן דוד על הדולר

מגן דוד וחכמי ישראל

המנורה בתוך המגן דוד

מגן דוד ושמות המלאכים

מגן דוד סמל הגאולה

מבנה המגן דוד

מגן דוד והמספר שש

מהו מקור המגן דוד

מגן דוד ושנים עשר השבטים

התמונה היא באדיבות הרבנית שולמית גד

סמל אחרית הימים

התמונה היא באדיבות

אייל 

שיש לו אתר מקסים להשאלת גרפיקה לאתרי אינטרנט בשם

jewishlayout

לכל דת יש סמל וכאשר מציגים כמה סמלים כאלה על תמונה אחת מה שמאחד אותם הוא ההצגה המשותפת, אבל בעצם, כאשר חושבים על זה לעומק, המגן דוד כולל בתוכו את כל השונות הזאת שהרי הוא משמש כסמל גם לבודהיסטים בהודו ובנפאל, וגם כסמל לכתות רבות ושונות. בעבר הוא היה גם בשימוש נרחב אצל המוסלמים ואצל הנוצרים כאחת. מבחינה זו אין כמוהו מתאים לשרת את חזון ישעיהו בפרק נו פסוקים ו- ז

 וּבְנֵי הַנֵּכָר, הַנִּלְוִים עַל-ה' לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם ה', לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים--כָּל-שומֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.   וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלותֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים

המאמר השושן ומגן-דוד במלואו

לפני שבוע פרסמתי כאן סיכום של מאמרה של אילת-השחר הראובני אודות השושן ומגן-דוד

מאחר שהתרשמתי ממקוריותה של מחברת המאמר ומאהבתה לצמחי הארץ, לשפה העברית ולתנ"ך, ביקשתי (וקיבלתי) רשות מן הבוטנאי נוגה הראובני, לפרסם את מאמרה של אחותו במלואו. נוגה הוא מייסד , שמורה לאומית של טבע הארץ במקורות ישראל, ליד יער בן שמן

המאמר נתפרסם בעיתון "היום" בראשון ליולי, אלף תשע מאות ששים ושש תחת הכותרת

מצמחי התנ"ך והתלמוד

השושן ומגן-דוד

LILIUM CANDIDUM

-מאת אילת-השחר הראובני-

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה

אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב

דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב

וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל

וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב... וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת!

פרשת בלק-במדבר,כ"ד, יז

אחת הזמירות הנודעות ביותר למוצאי שבת בשם "אל תירא עבדי יעקב", הכתובה לפי סדר אלפא-באתי, מדגישה בשורה המתחילה באות ד' את שלוש המלים "דרך כוכב מיעקב", מתוך נבואת בלעם. במשך דורות רבים, הושר המזמור הזה ברטט בבתי שישראל בתפוצות ואח"כ בארצנו, מבלי להתעמק כלל מה פשר שלוש המלים הללו – למרות כל הקסם והרז שהן חופנות

דרך המזל

חוקרים ומפרשי תנ"ך מסבירים את מוצאן של שלוש המלים האלה מתוך אמונות אליליות בכוכבים ובמזלות. עד היום מקובלת בארצות המזרח האמונה העתיקה מלפני אלפי שנים שכאשר רואים בשמים הכהים הזרועים כוכבים, כוכב "עף" או "נופל", ניתנת ההזדמנות הנפלאה לבקש מהכוכב כל בקשה... ואם מספיקים להגיד במלואה את הבקשה, כל עוד נראה לעין הכוכב במעופו, ודאי שגם תתקיים במלואה

ואם לא התקיימה, סימן שסוף הבקשה נאמר לאחר ש"הכוכב עף" ונעלם למעשה מהעין... החוקרים והמפרשים הנוטים לשייך את המלים "דרך כוכב מיעקב" לאמונות כגון אלה, נשענים על האמונה האלילית שכוכבי המזלות הם החצים העפים מקשתו הדרוכה של האליל, שהוא הקובע את דרך חייו וגורלו של האדם. ומכאן נולד הביטוי "דרך מזלו" או "דרך כוכבו". אך לא לשווא אמרו חכמים: "אותיות מחכימות", כלומר: יש ללמוד את הדברים לא מתוך שמועה כללית ושטחית, אלא מתוך כל אות ואות שבכתוב. והנה, אם נשים לב, הרי כתוב דרך כוכב מיעקב. וברור מכאן שכוונת הדברים להורות: שיעקב דרך את הכוכב! אילו היה הכתוב אומר דרך כוכב יעקב, כי אז אולי היה מקום לשקול בערכו ש...הפירוש המסתמך על המזלות, אך מכיוון שהכתוב מדבר בכיוון לגמרי אחר, היות שמ' השימוש מצביעה כאן על חוויה ריאלית שהתרחשה ויצאה לפועל על ידי שבטי יעקב, יש לכוון את המחקר בחיפושיו, במגמה לגמרי אחרת מהתפיסה הישנה שהיתה לה זיקה לאמונה במזלות

מקור הכוכב 

אחת התמיהות שבדברים אלה היא: למה התכוון בלעם במלה כוכב? אם לא לקבל את ההשערה שכאן מדובר בענין הקשור בכוכב שמימי, הרי מוכרח להיות איזה נושא ריאלי הקשור בדמות הכוכב בשבטי יעקב, ואין ספק שיש לחפש את מקורו בענין סמלי מובהק.

מחקר מקיף וממושך בנושא זה, מוכיח בצורה רב צדדית שהכוכב הנזכר בפסוק זה, הוא מגן-דוד בעל הצורה הכוכבית, שודאי יתפלא הקורא לשמוע שבד בבד עם גילוי תבניתו המלאה לפרטיה, נתברר שהוא מושתת על "דגם השושן"

השושן בישראל 

לפני שנדבר על פרטי תגלית תבניתו העתיקה של "המגן", נתעכב על ערכו הרב של "השושן" בסמלי ישראל. כעם שלא ניצל את הטבע למטרות שונות למעשה, אלא שהרחיב והעמיק לדעת ולהכיר את חויות הטבע, הבדיל כבר לפני אלפי שנים את קבוצת הפרחים הנקראת "שושנים" מכל שאר מיני הפרחים שמספרם עולה בארצנו לאלפיים וחמש מאות בערך (מספר שלא נמצא כמוהו בשום יבשת בעולם). מכיוון שמספר אברי הפרח במיני השושן הוא קבוע ומושתת על המספר ששה: ששה עלים צבעוניים בפרח- "ניצה"; ששה אבקנים; וששה קוי-אורך על בית הזרע. בעקבות המספר הקבוע הזה, קראו אבותינו לפרחים האלה בשם שושנים

ויש ב"זוהר" שריד נפלא לתפיסה זו האומר: מאי שושנה? דאית לה שיתא טרפין! (מי זאת השושנה? שיש לה ששה עלים). מענין מאוד שבזמנים כל כך עתיקים, כבר לפני אלפי שנים, הבחינו אבותינו וקבעו שהשושנים למיניהן מצטיינות במבנה המורפולוגי שלהן (=במבנה הצורות שלהן) יותר מכל שאר מיני הצמחים – בשכלולים המיוחדים שיש למצוא בהן המרימים אותן לפסגת עולם הצומח. בקשר לשכלולים אלה יש למצוא בהן מנגנונים מפליאים להאבקה משוכללת מאין כמוה. כמו כן מצטיינים הפרחים האלה ביופים המיוחד

בהתאם לתפיסה זו בעולם הצומח, בחר לעצמו עם ישראל, שבשלה אצלו ההכרה שהוא הנבחר מכל העמים וכי הוא בעל תעודת הפסגה בהיסטוריה האנושית, את השושן שהוא בפסגת הצומח, כסמל לעצמו, ומתוך כך כינה את עצמו בשם: "עם השושנים"

יש בפרח השושן עוד סגולה גיאומטרית חשובה מאוד למטרת הסמליות והיא: החלק הפנימי שלו המרכזי, שהוא למעשה חלק שביעי גיאומטרי בין ששת העלים המקיפים.

מכיוון שהמספר "שבעה" תפס מקום נכבד מאוד ומקודש בישראל, כגון "שבעה ימים בשבוע"; שבע שנות שמיטה; שבעה קנים במנורה ועוד, ועצם המלה "שבועה" נגזרה מהמספר "שבעה", הרי לא רק מקומו של השושן הנכבד בעולם הצומח היה בעל קסם רב, אלא גם הצורה האדריכלית שלו בעלת שבעת החלקים (ששה חיצוניים ואחד פנימי) היתה בעלת חשיבות רבה. לכן התלכדו ב"שושן" סגולות רבות שהעלו אותו אל הסמלים הרמים ביותר בישראל

מענין לציין שלא רק עם ישראל קיבל את הכינוי "שושנים" אלא ראויה היתה הארץ להיקרא ארץ השושנים הודות למספר העצום של מאות מיני שושן בצבעים ובגדלים ססגוניים ביותר שאין כדוגמת הצרופים האלה בשום מקום בעולם. (כמובן שכיום נוכל לדבר, לצערנו הרב, רק על נציגים ששרדו לנו מהימים ההם). אחד המינים הבולטים ביותר בין מיני השושן השונים ששרידיו נמצאו בטבע בהרי הכרמל, בהרי הגלעד, ועל יד הכפר פקיעין הוא השושן העולה בפעמונים צחורים גדולים ועתירי-בושם בקנה זקוף, לגובה האדם. השושן הזה ברוב חינו מופיע ב"שיר השירים" ומופיע בכותרות של עמודי המקדש, וכפי שנתברר מופיע בחותמו של מגן דוד. שושן אחר שגם שרידיו נמצאו בטבע במספר זעום הוא נרקיס העמקים, או כפי שנתגלה להיות "שושנת העמקים" הנזכרת ב"שיר השירים", שקוטרו מגיע לאורך של שמונה סנטימטר. שושן זה נתגלה להיות הדגם והמקור האדריכלי לבניינו העתיק של "מגן דוד". גם הוא מצטיין בבושמו הנפלא. סמליות עם ישראל ב"שושנת העמקים" מובאת בפיוט מוסף של יום הכפורים המתחיל במלים "שושן עמק איומה, שבת שבתון לקימה" וכו

התבנית השלמה של מגן דוד 

מובן מאליו שבמסגרת של מאמר כזה אין אפשרות להתעכב על ההוכחות והנימוקים הקשורים בתגלית התבנית השלמה העתיקה של "מגן דוד" המושתת על פרח "נרקיס העמקים"- שושנת העמקים

נתברר שבדומה לששת עלי הנרקיס הזה המחודדים "בצפורן" בקצותיהם ושקערוריים באמצעם נבנו ששת "עלי מגן דוד" שהיו מחודדים מאד בקצותיהם ושקערוריים – בדמות פירמידה כל אחד מהם, בדמותו של החלק הפנימי של הפרח המורכב משש צלעות נבנה החלק הפנימי המרכזי של המגן, אף הוא בדמות פירמידה שלבסיסה שש צלעות. בכל אחת משש הפירמידות המקיפות שלוש צלעות, ממש כשן שבכל אחד מעלי הנרקיס הלבנים בולטות שלוש צלעות. בפסגתה של כל פירמידה נקבע חור לראיה. כל המגן היה עשוי ממתכת דקה, כך שמצדו האחד היו הפירמידות חלולות וקעורות ומצדו השני היו הפירמידות בולטות. יתרון מיוחד היה למבנה הזה שהקנה למגן קלות משקלים ויחד עם זאת חוזק רב של מתכת עבה במינימום של חומר לפי החוק הפיזיקאלי של "התנגדות דפנות אלכסוניים". יתרון אחר הקנו הדפנות האלכסוניים של המגן בזה שהחצים שניחתו בו התחלקו על פניהם ובזאת איבדו במדה רבה את עוצמת המכה שלהם. לששת הקצוות המחודדים של "המגן" היה ערך מיוחד במינו בכך: שהחייל היה דורך ברגלו בין שני קצוות בחוזקה ובתנועתו זאת היה ננעץ "המגן" בתוך הקרקע על ידי שני הקצוות המחודדים שעמדו על הקרקע. לאחר דריכת המגן היה החייל משתטח מיד מאחוריו, והוא שימש לו עמדה בזעיר אנפין שהגנה עליו מפני חצי האויב ויחד עם זאת יכול היה להסתכל יפה יפה דרכה ולכוון את קשתו כלפיו. כמו כן יכול היה החייל לגלגל את המגן על פני הקרקע לימין ולשמאל ובאופן זה להתקדם לא רק לפנים אלא גם לצדדים בהיותו מוגן

בהתאם לתגלית זאת יובנו ראשי הפרקים בתהילים מה, ס, סט, פ, שכולם מתחילים במלים "למנצח על שושנים"; או "למנצח על שושן" בפרק ס. כל המזמורים האלה עוסקים בתפילה לד' המנחה את צבא ישראל במלחמותיו עם האויב ומתוך תוכן הדברים ברור שכאן כשהמדובר בשושנים הכוונה היא לעם ישראל נושא "מגן השושן" הסמלי לקראת המלחמה. המגן הזה שבצד אחד הוא בנוי לפי דגם של פרח ומאידך גיסא צורתו היא צורת כוכב, הוא המופיע בשירת בלעם "דרך כוכב מיעקב" ורק לאור התמונה הזאת אפשר להבין את שאר דברי הפסוק אשר לאחר השימוש בנשק הנפלא הזה יכלו בני ישראל למחוץ את פאתי מואב המבוצרת ולקרקר ולהרוס את חומות בני שת. בתקופת התנחלות בני ישראל בארצם נקרא המגן הזה בשם "כוכב יעקב". דוד המלך חידש את שמושו לאחר שנים רבות של הזנחה, כחובב הנשק הקל ומאז הוא נקרא בשם "מגן דוד". דורות לאחר מכן חידשו את שמושו המכבים שגם הם היו חסידי הנשק הקל ועל שמו נקראו המכוכבים או בקצור "המכבים", כלומר נושאי הכוכבים, ובקשר לזה מזמרים בחנוכה "נס נעשה לשושנים"

הערה 

מזל – נתברר שמקור השם הזה בא מהשורש "זיל" בארמית, פירושו "ללכת". השם מזל לכוכב הוא שם נרדף לכוכב לכת

דרך כוכב מיעקב

בדיונים השונים על מקורו של המגן דוד תופס הפסוק החידתי "דרך כוכב מיעקב" מקום חשוב. למשל

אורי אופיר במאמרו על מקורו היהודי של המגן דוד כותב

הפעם הראשונה בתורה שנמצא קשר כלשהו בין המלה כוכב לדוד ולעם ישראל הינו בנאומו של בלעם, כאשר בלעם רואה את עם ישראל הוא אומר "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל (במדבר כד יז). רש"י [1] ואבן עזרא מפרשים שבלעם ניבא על דוד המלך, זהו קשר רעיוני בלבד שאינו מצביע על צורת מגן דוד

אילת השחר הראובני פותחת את מאמרה בנושא מגן דוד בדיון בפסוק זה

ומפרשת שחיילי דוד דרכו על המגן שלהם, שהיה בצורת כוכב ונקרא מגן דוד, כדי לנעוץ אותו באדמה ולהסתתר מאחוריו

להלן כמה ציטוטים שעשויים להרחיב את הדעת לגבי מובניו השונים של פסוק חידתי זה

א. נבואה על ביאת המשיח באופן כללי

מקור: תרגום אונקלוס: "חזיתיה ולא כען, סכיתיה ולא איתוהי קריב, כד יקום מלכא מיעקב ויתרבא משיחא מישראל, ויקטול רברבי מואב, וישלוט בכל בני אנשא"

מקור: בעל אור-החיים (בפירושו לבמדבר כד,יז) מוצא את שתי דרכי הגאולה בפסוק "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל". וכך הוא מפרש: "שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל - יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל-ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר. מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה - תהיה באופן אחר, ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור". בהמשך מוסיף האור-החיים ומפרט, שעל הגאולה באופן הראשון נאמר "דרך כוכב מיעקב" - "שיזרח הגואל מן השמים... רמז לכוכב היוצא באמצע השמים, לנס מופלא"; ואילו האופן השני מרומז במילים "וקם שבט מישראל" - "שיקום שבט אחד מישראל, כדרך הקמים בעולם דרך טבע... שיבוא עני ורוכב על חמור ויקום וימלוך ויעשה מה שנאמר בסמוך". וכולנו מתפללים, כמובן, שנזכה לגאולה באופן של "זכו" ומתוך ניסים גלויים

ב. נבואה על ביאת המשיח וזיהויו כדוד

מקור: רלב"ג

דרך כוכב: רמז למלך המשיח שיגלו ויראו פעולותיו בקצות הארץ. ולזה המשילו לכוכב שהוא נגלה ונראה לכל – להורות גם כן על עליונותו ורוממותו

וקם שבט מישראל: רמז לדוד. והנה קראו "שבט" שיכה בפגישה

מקור: רמב"ם יד החזקה - הלכות מלכים פרק יא

אף בפרשת בלעם נאמר ושם ניבא בשני המשיחים: במשיח הראשון, שהוא דוד, שהושיע את ישראל מיד צריהם; ובמשיח האחרון, שעומד מבניו, שמושיע את ישראל באחרונה. ושם הוא אומר: אראנו ולא עתה - זה דוד, אשורנו ולא קרוב - זה מלך המשיח. דרך כוכב מיעקב - זה דוד, וקם שבט מישראל - זה מלך המשיח. ומחץ פאתי מואב - זה דוד, וכן הוא אומר: ויך את מואב וימדדם בחבל (שמואל-ב ח, ב). וקרקר כל בני שת - זה המלך המשיח, שנאמר בו: ומשלו מים עד ים (זכריה ט, י). והיה אדום ירשה - זה דוד, שנאמר: ויהי כל אדום עבדים לדוד … (שמואל-ב ח, יד). והיה ירשה שעיר - זה המלך המשיח, שנאמר: ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (עובדיה א, כא)

ג. נבואה על ביאת המשיח וזיהויו כנצר לבית דוד

מקור: ד"ר אברהם ארזי

מיהו המשיח

דוד משבט יהודה היה...ואף המשיח האחרון יעמוד מבניו. על זה ניבא יעקב בברכתו "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים" (בראשית מט, י). ובמדרש רבה (דברים א, יז) נאמר

"אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: עד מתי משועבדים אנו בידו (ביד עשיו)? אמר להם: עד שיבוא אותו יום, שכתוב בו: דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל... אותה שעה אני מפיע מלכותי ואמלוך עליכם, שנאמר: ועלו מושיעים בהר ציון"

ואף הרמב"ם (שם) כתב

"ומי שהסתפק בו (כמטיל ספק בביאת המשיח)... כפר בתורה, שיעדה בו בפירוש בפרשת בלעם (במדבר, פרקים כג-כד) ופרשת אתם ניצבים (דברים ל, ג-ה) ומכלל יסוד זה (של האמונה בביאת המשיח), שאין מלך לישראל אלא מבית דוד, שכן הבטיח לו ה' על ידי נתן הנביא: וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם ( שמואל ב, ז, יג ). וכל החולק על המשפחה הזאת, כפר בשם יתברך ובדברי נביאיו" (כגון נתן הנביא)

ד. נבואה על ביאת המשיח וזיהויו כבר כוכבא:

מקור: יום חג

בר-כוכבא אינו שמו המקורי אלא כינוי, לאחר מציאת המגילות הגנוזות במדבר יהודה התברר ללא ספק כי שמו המקורי של בר-כוכבא היה שמעון בן כוסיבא. מקור הכינוי בר כוכבא אינו ידוע וישנן מספר סברות: יש החושבים כי כוכבא הוא שם מקום ומכאן צורף לשמו, יש החושבים כי כינוי זה דבק בו בשל דבריו של רבי עקיבא "דרך כוכב מיעקב" לפי המסורת היה בר כוכבא מזרע דוד, ולכן ראוי למלוכה, וכן נמנה עם משפחת החשמונאים

מקור: מנחם ברודי

...מצאנו אצל רבי עקיבא גישה חיובית לבן כוזיבא, וזיהויו כמשיח (ואולי להשתתפות במרד עצמו). במדרש רבה (דברים א כ)

"אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עד מתי משועבדים אנו בידו (של עשו)? אמר להם: עד שיבא אותו היום שכתוב בו (במ' כד יז) "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל"...

ובירושלמי (תענית ד ה)

"תני ר' שמעון בן יוחי: ר' עקיבא היה דורש "דרך כוכב מיעקב'' -דרך כוזבא מיעקב"

ה. נבואה על ביאת המשיח וזיהויו כיהושע

פורטל הקראים

כתוב: "דרך כוכב מיעקב" רמז ליהושע הנביא ע"ה משבט אפרים בן יוסף

ו. נבואה על ביאת המשיח וזיהויו כישו

מקור: יהודה בלו

...מזהים הנוצרים את 'הכוכב מיעקב' עם 'כוכב בית לחם'. ברם, "דרך כוכב מיעקב" שפירושו: מושל כביר יקום מישראל, נאמר, לפי המסורת היהודית, על דוד המלך שהכניע את מואב ואדום... המאמינים הנוצרים לא הרפו וטענו כי בליל הולדתו של ישו התרחש בכל זאת, אירוע יוצא דופן בשמי בית לחם. לדעתם מדובר היה במקרה על-טבעי, שמא אלוהי, שבו נצנץ זיו השכינה ברקיע הלילה של מדבר יהודה

ז. נבואה על ביאת המשיח וזיהויו ככל יהודי

מקור: חב"ד

בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב"ן). בירושלמי (מעשר שני ספ"ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי (נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב "דרך כוכב מיעקב"). ויש לתווך בין שני הפירושים:

מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין "חלק קומת משיח השייך לנשמתו". מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח

ח. פרוש דקדוקי

מקור: ד"ר צבי בצר

באוגריתית מופיע הפועל 'דרך' במשמע 'שלט, משל'...משמעות קדומה זו נתפתחה כנראה בדרך של מטונימיה: מאחר שהמושל הוא זה שדורך ודורס את נתיניו, קיבל הפעל 'דרך' משמעות נרדפת ל'משל'

ט. פרוש אסטרונומי

מקור: אורן סעיד

רש"י מפרש בד"ה דרך כוכב מיעקב: "שהכוכב עובר כחץ". תיאור זה מתאים לכוכב שביט, כי יש לו זנב ולכן דומה לחץ. וכך רש"י מפרש בעצמו במסכת ברכות (נח, ב): "כוכבא דשביט - כוכב היורה כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט שהוא יורה, ונראה כמו שפותח הרקיע

[1] רש"י

על במדבר כד יז  
"אראנו" - רואה אני שבחו של יעקב וגדולתו אך לא עתה הוא אלא לאחר זמן  "דרך כוכב" - כתרגומו לשון דרך קשתו שהכוכב עובר כחץ ובלע"ז דישטינ"ט כלומר יקום מזל  "וקם שבט" - מלך רודה ומושל  "ומחץ פאתי מואב" - זה דוד שנאמר בו השכב אותם ארצה ויצדד שני חבלים להמית וגו'


[2] אבן עזרא  על במדבר כד יז 

אראנו ולא עתה -

הקרוב אלי: כי זאת הנבואה על דוד אמר ולא עתה, כי אחרי ארבע מאות שנה היתה.

אשורנו ולא קרוב -

הטעם כפול והמשל הוא כוכב ושבט.

דרך כוכב -

יש דמות כוכבים דורכים ברקיע שלא היו בתולדת ולא נודעו.

וקם שבט -

מלכות.

והנכון בעיני: כי מלת דרך, שיראה בדרכו כטעם הכוכבים ממסילותם, ורבים פירשוהו על המשיח.

והקדמונים אמרו:

סנחריב בלבל הגוים והנה מואב ועמלק ואשור.

ועוד: למה השלים וענו עבר רק היה ראוי להיות דרך כוכב בסוף משלו.

וחסרי דעת יחשבו: כי המפרש דרך כוכב על דוד, הוא מכחש ביאת המשיח חלילה חלילה, כי המשיח מבואר היטב בנבואת דניאל כאשר פירשתי, שהזכיר עמידת מלכי יון וקום החשמונים ועמידת בית שני ושני המצור והגלות והישועה זה אחר זה, ואין צורך לנביא בעולם עם דברי משה שהוא העיקר, אם יהיה נדחך בקצה השמים ושב ה' אלהיך את שבותך.

ומחץ פאתי מואב -

כן עשה דוד.

דוד גנז

מגן דוד משנת 1612 על המצבה של דוד בן שלמה גנץ בבית הקברות בפראג

תמונת CC

מאת 

Geof at de.wikipedia

ערך

David Gans

המגן דוד מתחבר כאן לשמו הפרטי של דוד גנץ ואולי כחותם שלמה גם לשמו של אביו

צילום מצבת דוד גנץ 
מקור: האנציקלופדיה היהודית 
משנת 1912
ערך אדוארד גנץ

אני מודה לאורן מס, הבעלים של הוצאת ראובן מס, על שנתן לי במתנה את ספרו של אנדרה נהר: דוד גנז - 1541עד 1613 - וזמנו. כותרת המשנה של הספר היא: מחשבת ישראל והמהפכה המדעית של המאה השש עשרה. הספר יצא לאור בהוצאת ראובן מס, ירושלים בשנת 1982

אנדרה נהר מציין בעמוד 115 כי לוח המצבה על קברו של המדען היהודי דוד גנז הוא הראשון שנושא את סמל המגן דוד

רק לאחר מאה שנה, ב1726, שוב מוצאים אנו סימן זה על מצבה, הפעם בעיר בורדו, ושוב ב1736, בפראג... על קברו של רבי דוד אופנהיימר... בשלהי המאה השמונה עשרה נעשה הסמל שכיח יותר. במאה העשרים, לאחר ששתי מלחמות עולם קצרו את קציר הדמים של מיליוני בני אדם, הופכים בתי הקברות הצבאיים את המגן דוד לחיזיון נפוץ, המציין את קברו של הלוחם היהודי שנפל למען מולדתו, לצדו של עמית נוצרי שעל קברו מתנוסס צלב, או עמית מוסלמי שעל קברו מתנוסס סהרון

ברצוני להעיר שכבר במאה השביעית לספירה התנוסס מגן דוד על קברו של דוד מילו בטרנטו איטליה. כך שלוח המצבה על קברו של המדען היהודי דוד גנז הוא בעצם השני שנושא את סמל המגן דוד ולא הראשון

הסיבה העיקרית לכך שמגן דוד מתנוסס על לוח המצבה שעל קברו של דוד גנז היא, לדעת אנדרה נהר, שם ספר האסטרונומיה שכתב דוד גנז, מגן דוד

בידוע צורת ההקסאגראם, שש הקצוות, שהערבים כינוה "חותם שלמה", נקראה בפי היהודים למן ימי הביניים מגן דוד. מהמאה השתים עשרה ועד לשמונה עשרה סמל זה מופיע במאות מסמכים, יהודיים ולא יהודיים, שכולם בתחום הקבלה המעשית, הכישוף, הנחש. ראה: אברהם יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים, 1943. ואין יוצא מכלל זה חוץ מן הספר מגן דוד של דוד גנז. בנימוקיו לשם שנתן לספר-התכונה שלו...שמו הפרטי, אולם בעת ועונה אחת הוא מסלק את המסתורין ממהותו של הסמל בעל שש הקצוות. לפי ידיעתנו הוא הראשון שעשה זאת, ואנו מוצאים כאן שוב תכונה אופיינית לגישתו הכללית למדע. מגן דוד איננו בשבילו איזו נוסחה מאגית שהיא, אלא נוסחה הנדסית. מגן דוד איננו אמצעי כישוף, אלא סמלו המהולל של מדע התכונה

ברצוני להעיר שלא כל המסמכים בהם הופיע המגן דוד מהמאה השתים עשרה עד השמונה עשרה היו "בתחום הקבלה המעשית, הכישוף, הנחש". למשל: איורים לתנ"ך

אנדרה נהר מצטט מתוך ספרו של דוד גנז

כאשר יצוירו ויוחרטו שני משולשים זה על זה נהגו אנשי דורנו לקרוא לו מגן דוד באמרם שציור כזה היה חקוק על מגנו של דוד המלך, ומפני שעיקר ויסוד מדידת המחקרים הכל ייוודע להם על ידי מדידת המשולשים

אנדרה נהר מעיר ש

בתקופתו של דוד גנז עדיין לא היתה לסמל זה משמעות סמלית לאומית רחבה, ונראית הדעה שמקורה של משמעות זו בפראג. קהילתה היהודית של פראג היא שקבלה בשנת 1354 מידי קארל הרביעי את הזכות להניף נס הנושא מגן-דוד. [ראו תמונה לעיל] אז היה לו כמובן צביון של סמל מקומי בלבד, חסר כל משמעות שהיא לגבי כלל העם היהודי. סמל זה נתקבל בעם רק אחר המאה השמונה עשרה, ורק השאיפה הלאומית הציונית עושה בשלהי המאה התשע-עשרה את המגן דוד לסמלו הכללי של עם ישראל

להלן תרגום מאנגלית לעברית של קטע מפרק א (ז) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד שנעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 

כוכב זה [מגן דוד] נמצא גם בבית כנסת אחר באשתמוע בנחלת יהודה. בית כנסת זה הוא מהתקופה הביזנטית. הכוכב מצוייר בקווים מתפתלים בדומה לכוכב של בית אל בתמונה 4 [בספר] והוא מקשט משקוף של שער כניסה

בחורבות בית הכנסת במרות בגליל העליון, מן המאה השמינית, ישנה הקסגרמה שהיא הגדולה ביותר שנתגלתה עד כה. אם המידע הזה נכון משמעו שבתקופה הערבית עדיין ניתן היה לבנות בתי כנסת ושניתן ללמוד על העיצובים שלהם מן החורבות.

פסיפס מרות

בית הכנסת מרות נבנה החל מן המאה הרביעית לספירה ועד למאה השביעית. בחפירות נחשפה רצפת פסיפס, שמתוארכת למאה השישית, ועליה דמות של צעיר וסביבה חרב, קסדת נחושת ומגן (סקוטה, נראה חלקית למטה משמאל). צילם הארכיאולוג צבי אילן © שכתב שפרופסור יגאל ידין הציע שהצעיר בפסיפס הוא דוד בן ישי ולצדו כלי הנשק של גולית

התמונה מויקיפדיה ערך

בית הכנסת במרות
הצעתו של פרופסור ידין מעלה את האפשרות שבמאה השישית לספירה היה "חיבור" ויזואלי בין המגן לבין דוד, למרות שבפסיפס זה אין צורת מגן דוד

העובדה שכוכב זה מופיע מספר פעמים בחורבות [כפר נחום] עשויה להצביע

על כך שהוא מילא תפקיד מיוחד בחשיבה של הקהילה היהודית של אותם ימים. אבל הנוכחות של סמלים רבים אחרים בסמוך לו איננה מאפשרת לנו להסיק שהיה סמל יהודי מובהק. ניתן רק להסיק שהיה מקובל בתפיסה היהודית

גם, השימוש בסמל זה על ידי קהילות מחוץ לארץ ישראל אינו משנה את התמונה הזאת. אפילו מצבה מהמאה השביעית בעיר טרנטו שבדרום איטליה, מעל לקבר של אשתו של ליאון בן של דוד, שהקסגרמה מסותתת בחזיתו מעל לשם דוד, אינה מהווה הוכחה שההפך הוא הנכון ; וגם לא מצבות אחרות מימי הביניים המוקדמים והמאוחרים, שמקשרות בין ההקסגרמה לבין השם "דוד". דוגמה ציורית מאוד של חיבור כזה היא מצבה של רבי גרמני מן המאה ה-17. שמו היה דוד גאנץ, המילה גאנץ משמעה אווז. הגילוף במצבה הוא של עוף מעל להקסגרמה. ההקסגרמה יכולה לסמל את השם דוד, או להתייחס לספר האחרון שחיבר שנקרא "מגן דוד".

נ..ב מיום 12-10-2014:

למגן דוד משנת 1613 שעל מצבת קברו של דוד גאנץ קדם המגן דוד שעל מצבת קברו של מנחם  בן משה
משנת 1529 שצילום שלו מופיע כמספר 25 במאמרה של

Joaneath Spicer

"The Star of David and Jewish Culture in Prague around 1600, Reflected in Drawings of Roelandt Savery and Paulus van Vianen" (The Journal of the Walters Art Gallery 54 (1996): pp. 203-224.

הקשר בין השם מנחם לבין המגן דוד הוא שמנחם נחשב לשם של המשיח. כך, לדוגמה, כותב דון יצחק אברבנאל (1508-1437) בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג', כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח... מגן דוד זה מבליט את המשמעות המשיחית של המגן דוד, שמקורה באמונה שבאחרית הימים יושיע "משיח בן דוד" את עם ישראל. 

איך לומר שלום

התמונה היא באדיבות

experimentalbiografie

שפרסם אותה לראשונה בפליקר

איך לומר שלום בלי מלים? הקוים הפנימיים של סמל השלום הבינלאומי יוצרים מגן דוד שמייצג את הישראלים ואילו הדגל הפלשתינאי מייצג את הפלשתינאים. אמנות קיר שמצא אקפרימנטלביוגרפי על גדר ההפרדה בבית לחם

הקסגרמה מצרית בת יותר מחמשת אלפי שנים

לוח צפחה בערך משנת 3500 לפנה"ס מבית קברות באל גרזה, שעליו ראש פרה עם הקסגרמה מעל המצח 

מוצג במוזיאון קהיר ונקרא התור 

מחאה חברתית

מגן דוד זה עשוי מסטיקרים של א.נ.ש.- ארגון נפגעי שכונות, ארגון שנלחם נגד פינוי דיירים משכונות על ידי תאגידים כוחניים

העיצוב הגרפי מאד מוצא חן בעיני כי הוא מעין ואריאציה על מיקרוגרפיה

משחק חברתי

התמונה היא באדיבות 

אייל

jewishlayout

שפרסם אותה באתר הנפלא שלו לגרפיקה יהודית. האתר מלא במגני דוד

משמעויות פילוסופיות

תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 

והוא לקוח מפרק ל"ו [י] בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע 

בפרסום הנוכחי הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים במהדורה שהודפסה

מה זה ישר? כאשר אנחנו נעשים מודעים לכך שכל קו ביקום שלנו, אפילו קצר כמו זה :--- , קו שהוא באורך של ס"מ אחד, הוא למעשה קשת (על אף המזעריות האין סופית של מידת העיקום שלו), מתעוררות השאלות הבאות

האם יש משהו ישר בגיאומטריה או בכל מקום אחר- במובן האבסולוטי 

מהו יושר 

בגלל שאין קוים ישרים מושלמים ביקום החומרי האם יכול להיות יושר מושלם ברמה הפילוסופית ו/או המוסרית 

השאלה ההתחלתית: מה זה ישר? יכולה להיראות לא רלבנטית ביחס לקו הקצר בן ס"מ אחד, אבל מה בדבר הקווים שמקשרים בין רומא למוסקווה, או בין וושינגטון ובייג'ינג, או בין טוקיו לסידני, וכו'. כל טייס יודע שבטיסות הארוכות האלה הוא לא טס בקו ישר אלא בקשת בהתאם לצורת כדור הארץ. כך גם לגבי המוסר. בעניינים היומיומיים שלנו זה נראה לנו ברור מאוד מה ישר ומה לא. בקנה מידה גדול יותר, לא כדאי לנו פשוט להתחיל לנוע ישר קדימה כי אם נעשה כך קרוב לוודאי שנחטיא את מטרתנו. כמו הטייס שטס טיסה ארוכה אנחנו צריכים הוראות מאוד מדויקות ומפורטות שינחו אותנו אליה 

אנחנו מוצאים את ההוראות האלה בתורה, כלומר בלימוד האלוהי שנתן לנו בוראנו, יוצרנו

בהקשר זה חשוב להבין שהתורה מבוססת על העיקרון הדינמי, ולא על העיקרון המכניסטי או הסטטי. הוכחות לכך נוכל למצוא בתפיסה הכוללת של התורה כמו גם בפסוקים רבים בתוכה, אבל בראש וראשונה בשם האלוהים עצמו : "אהיה אשר אהיה" התרגום השכיח "אני מה שאני" אינו נכון, אולי בגלל שהוא תרגום על פי השקפת עולם מכניסטית סטטית 

לכל אורך ההסטוריה, מנמרוד, מייסד בבל, דרך היטלר וסטלין, אנשים רבים ניסו לעשות את הישר בעיניהם. הם נכשלו ויצרו אנדרלמוסיה. מה שמראה לנו שאת המונח "ישר" במובנו המוסרי יש להבין מנקודת המבט האלוהית ולא מנקודת המבט שלנו. זה נכון גם לגבי עניינינו היומיומיים למן ההחלטות מה לאכול ועד להחלטות של מנהיגינו

לאור זאת נקרא במשלי יד: יב, טו:כה

יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר, לִפְנֵי-אִישׁ; וְאַחֲרִיתָהּ, דַּרְכֵי-מָוֶת

דברים יב: ח

לֹא תַעֲשׂוּן--כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה, הַיּוֹם: אִישׁ, כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו

דברים יג:יט

כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּה הַיּוֹם--לַעֲשׂוֹת, הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ

במזמור תהלים בפרק כג:ג דוד המלך אומר באותה רוח

יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ

המלה "מעגלי" כאן היא במובן של קו התחום שנקבע על ידי התורה אבל היא מרמזת גם על מעגלי האנרגיה השופעים והמועילים של התורה

הבורא באינסופיותו מקיף את המעגלים האלה והוא גם נמצא במרכזם, כפי שתוכלו לראות בתרשים. אנחנו בני אנוש, שנוצרנו בדמותו, יכולים לנסות לדמיין אותו ואת חוקי בריאתו, אבל לעולם לא נוכל להבינם באופן מלא או אבסולוטי. כשם שמדענים לומדים יותר ויותר לשאול את שאלותיהם לא נגד טבע (כפי שלימדו פרנסיס בייקון ואחרים) אלא בהתאם לטבע הדברים כדי להשיג תשובה ברת תוקף, כך גם אנו צריכים ללמוד לאור היחסים שלנו עם הסביבה להסתכל בדברים לא מהזווית של הרעיונות והעקרונות שלנו (ישרים ככל שייראו לנו) אלא מנקודת הראות של אלוהים, הכוח היוצר הנצחי של החיים. בגלל שאין סתירות בין הגילוי האלוהי לבין המדע האמיתי, החזרה לתנ"ך וללימוד היסודי של הקבלה יכולים להועיל מאד להשגת מטרה זו, וגם להאיר עיניים