מגן דוד אדום בויטראז' שנמצא בבית הכנסת האשכנזי באיסטנבול, שנבנה על ידי מהגרים מאוסטריה. לי זה נראה כמו עבודה בפוטושופ שנועדה להמחיש איך ייראה הירח לאחר ביקור של אסטרונאוט ישראלי
התמונה באדיבות
canonsnapper
מפליקר
אלבום תמונות זה (מאת זאב ברקן) מוקדש למגן דוד, למקורו, לעברו, למשמעויות השונות שמיוחסות לצורתו בתרבויות שונות, ולשימושים המגוונים בהם הוא מככב. תמצאו בו אלפי תמונות של מגן דוד, הקסגרמה, חותם שלמה, טלאי צהוב. החומר שמרוכז כאן שימש להוצאה לאור של חמישה ספרים ולהצגת ארבע תערוכות אמנות
בין המעצבים אמן הצילום זיו קורן, מעצבת התכשיטים מיכל נגרין, מעצב הפנים גדי הלפרין, המאיירים אורי פינק ודני קרמן, הציירים והפסלים צבי גבע וצביקה לחמן ועוד רבים אחרים. כל זאת כיוזמה להעלאת המודעות לשיקום יערות הצפון בקרב הציבור בישראל. כששים אלף מטיילים ביקרו בתצוגת הקופסות הכחולות במהלך שלושת השבועות בהם הוצגה התערוכה
גובה הקופסא כאחת עשרה סנטימטר
ביום י"ט בטבת תרס"ב (26 בדצמבר 1901), החליט הקונגרס הציוני החמישי על הקמת קרן קימת לישראל. פקיד בנק בשם חיים קליינמן מהעיירה נאדבורנה שבפולין הגה רעיון לאיסוף המימון הדרוש לפעילות הקרן. הוא שלח מכתב למערכת "די וולט" (העולם) - העיתון הציוני שפעל בווינה, בזו הלשוןבהתאם למימרה 'פרוטה לפרוטה מצטרפת', התקנתי לאחר פרסום החלטת הקונגרס בעניין ייסוד הקרן הקימת לישראל 'קופסה ארצישראלית', הדבקתי עליה פתק עם הכתובת 'קרן לאומית' וקבעתיה במקום מרכזי במשרדי. התוצאה, במידת ניסיונותיי עד כה, הייתה מזהירה. לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי המשרד הציוניים, אני מציע לאסוף בדרך זו תרומות לקרן הקימת
בשטדט-קזינו המפורסם בבזל אשר בו התכנס הקונגרס, היה מגן דוד מעל לכניסה, וכמה מטרים הלאה היה דגל לבן עם שני פסים, כנראה כחולים כהים. כרטיס הנציג לקונגרס הציוני השני שהתקיים אף הוא בבזל בשנת 1898, קושט במגן דוד עם אריה במרכזו ושבעה כוכבים קושטו על ידי שני פסים דקורטיבייםבינתיים, הסמל עשה דרכו לארצות הברית. שם, החברה להוצאה לאור היהודית אמריקאית אימצה אותו בשנת 1873 ואחר כך הוא התנוסס על הדגל שהונף בפעם הראשונה בשנת 1904 ביריד העולמי בסנט לואיס, בעיצוב שאנחנו מכירים כיוםהממציא של הדגל הזה יכול היה להיות מושפע, או לקבל השראה מהעיצוב של כרטיס הנציג לקונגרס הציוני השנידוקטור ד. וולפסון, ידיד קרוב וממשיך של דוקטור תאודור הרצל, הציע שהדגל הציוני יורכב ממגן דוד עם שני הקווים המקבילים של הטלית מעל ומתחת לו. ההצעה הזאת אולי הושפעה מכרטיס הנציג הנ"ל, ואולי מהדגל שהונף בסנט לואיס (מיזורי), אף על פי שאין לנו הוכחה לזהמאוחר יותר המגן דוד הופיע על הדגל של היחידה הראשונה של הצבא היהודי בהיסטוריה המודרנית, גדוד נהגי הפרדות של מלחמת העולם הראשונהבכל אופן כמה עשורים עברו עד שהקונגרס הציוני השמונה עשר אישר את העיצוב הזה כדגל של הארגון הציוני והעם היהודי. הקונגרס, שהתקיים בפראג באוגוסט 1933 שם את המגן דוד על כרזה, ובכך הביע התנגדות למדיניות הרשמית של גרמניה הנאצית
התמונה מועתקת מן האנציקלופדיה היהודית
די ואלט יהיה עיתונם של האישים, הרוצים להוליך את העם היהודי מן העת הזאת אל עתים טובות יותר. תחת דגלה של ציון מתכנסים אנו כולנו. אך אם גם נשואות עינינו אל מטרה רחוקה, הנה אסור לנו להסיח את דעתנו, וגם לא נסיח אותה, ממצבם הנוכחי של היהודים. די ואלט צריך לשמש לעם היהודי מגן ונשק, ודווקא נשק טהור. כנגד מי? כנגד אויביו – בלי הבדל דת .
מגן דוד בלוגו של עיתונו של הרצל, די וועלט, עם מפת העולם בתוכו כאשר פלשתינה במרכזה. הרצל כתב ביומנו שהרעיון הגרפי הזה הבריק במוחו באחד הלילות ביחד עם השם של העיתון
דוד בן גוריון והמגן דודמגן דוד סמל יהודימגן דוד בדגל היהודים בפראגמגן דוד הטלאי הצהוב בתקופת השואההמגן דוד כיוםמגן דוד על הדולרמגן דוד וחכמי ישראלהמנורה בתוך המגן דודמגן דוד ושמות המלאכיםמגן דוד סמל הגאולהמבנה המגן דודמגן דוד והמספר ששמהו מקור המגן דודמגן דוד ושנים עשר השבטים
רק לאחר מאה שנה, ב1726, שוב מוצאים אנו סימן זה על מצבה, הפעם בעיר בורדו, ושוב ב1736, בפראג... על קברו של רבי דוד אופנהיימר... בשלהי המאה השמונה עשרה נעשה הסמל שכיח יותר. במאה העשרים, לאחר ששתי מלחמות עולם קצרו את קציר הדמים של מיליוני בני אדם, הופכים בתי הקברות הצבאיים את המגן דוד לחיזיון נפוץ, המציין את קברו של הלוחם היהודי שנפל למען מולדתו, לצדו של עמית נוצרי שעל קברו מתנוסס צלב, או עמית מוסלמי שעל קברו מתנוסס סהרון
בידוע צורת ההקסאגראם, שש הקצוות, שהערבים כינוה "חותם שלמה", נקראה בפי היהודים למן ימי הביניים מגן דוד. מהמאה השתים עשרה ועד לשמונה עשרה סמל זה מופיע במאות מסמכים, יהודיים ולא יהודיים, שכולם בתחום הקבלה המעשית, הכישוף, הנחש. ראה: אברהם יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים, 1943. ואין יוצא מכלל זה חוץ מן הספר מגן דוד של דוד גנז. בנימוקיו לשם שנתן לספר-התכונה שלו...שמו הפרטי, אולם בעת ועונה אחת הוא מסלק את המסתורין ממהותו של הסמל בעל שש הקצוות. לפי ידיעתנו הוא הראשון שעשה זאת, ואנו מוצאים כאן שוב תכונה אופיינית לגישתו הכללית למדע. מגן דוד איננו בשבילו איזו נוסחה מאגית שהיא, אלא נוסחה הנדסית. מגן דוד איננו אמצעי כישוף, אלא סמלו המהולל של מדע התכונה
כאשר יצוירו ויוחרטו שני משולשים זה על זה נהגו אנשי דורנו לקרוא לו מגן דוד באמרם שציור כזה היה חקוק על מגנו של דוד המלך, ומפני שעיקר ויסוד מדידת המחקרים הכל ייוודע להם על ידי מדידת המשולשים
בתקופתו של דוד גנז עדיין לא היתה לסמל זה משמעות סמלית לאומית רחבה, ונראית הדעה שמקורה של משמעות זו בפראג. קהילתה היהודית של פראג היא שקבלה בשנת 1354 מידי קארל הרביעי את הזכות להניף נס הנושא מגן-דוד. [ראו תמונה לעיל] אז היה לו כמובן צביון של סמל מקומי בלבד, חסר כל משמעות שהיא לגבי כלל העם היהודי. סמל זה נתקבל בעם רק אחר המאה השמונה עשרה, ורק השאיפה הלאומית הציונית עושה בשלהי המאה התשע-עשרה את המגן דוד לסמלו הכללי של עם ישראל
בחורבות בית הכנסת במרות בגליל העליון, מן המאה השמינית, ישנה הקסגרמה שהיא הגדולה ביותר שנתגלתה עד כה. אם המידע הזה נכון משמעו שבתקופה הערבית עדיין ניתן היה לבנות בתי כנסת ושניתן ללמוד על העיצובים שלהם מן החורבות.
נ..ב מיום 12-10-2014:העובדה שכוכב זה מופיע מספר פעמים בחורבות [כפר נחום] עשויה להצביעעל כך שהוא מילא תפקיד מיוחד בחשיבה של הקהילה היהודית של אותם ימים. אבל הנוכחות של סמלים רבים אחרים בסמוך לו איננה מאפשרת לנו להסיק שהיה סמל יהודי מובהק. ניתן רק להסיק שהיה מקובל בתפיסה היהודיתגם, השימוש בסמל זה על ידי קהילות מחוץ לארץ ישראל אינו משנה את התמונה הזאת. אפילו מצבה מהמאה השביעית בעיר טרנטו שבדרום איטליה, מעל לקבר של אשתו של ליאון בן של דוד, שהקסגרמה מסותתת בחזיתו מעל לשם דוד, אינה מהווה הוכחה שההפך הוא הנכון ; וגם לא מצבות אחרות מימי הביניים המוקדמים והמאוחרים, שמקשרות בין ההקסגרמה לבין השם "דוד". דוגמה ציורית מאוד של חיבור כזה היא מצבה של רבי גרמני מן המאה ה-17. שמו היה דוד גאנץ, המילה גאנץ משמעה אווז. הגילוף במצבה הוא של עוף מעל להקסגרמה. ההקסגרמה יכולה לסמל את השם דוד, או להתייחס לספר האחרון שחיבר שנקרא "מגן דוד".
מה זה ישר? כאשר אנחנו נעשים מודעים לכך שכל קו ביקום שלנו, אפילו קצר כמו זה :--- , קו שהוא באורך של ס"מ אחד, הוא למעשה קשת (על אף המזעריות האין סופית של מידת העיקום שלו), מתעוררות השאלות הבאותהאם יש משהו ישר בגיאומטריה או בכל מקום אחר- במובן האבסולוטימהו יושרבגלל שאין קוים ישרים מושלמים ביקום החומרי האם יכול להיות יושר מושלם ברמה הפילוסופית ו/או המוסריתהשאלה ההתחלתית: מה זה ישר? יכולה להיראות לא רלבנטית ביחס לקו הקצר בן ס"מ אחד, אבל מה בדבר הקווים שמקשרים בין רומא למוסקווה, או בין וושינגטון ובייג'ינג, או בין טוקיו לסידני, וכו'. כל טייס יודע שבטיסות הארוכות האלה הוא לא טס בקו ישר אלא בקשת בהתאם לצורת כדור הארץ. כך גם לגבי המוסר. בעניינים היומיומיים שלנו זה נראה לנו ברור מאוד מה ישר ומה לא. בקנה מידה גדול יותר, לא כדאי לנו פשוט להתחיל לנוע ישר קדימה כי אם נעשה כך קרוב לוודאי שנחטיא את מטרתנו. כמו הטייס שטס טיסה ארוכה אנחנו צריכים הוראות מאוד מדויקות ומפורטות שינחו אותנו אליהאנחנו מוצאים את ההוראות האלה בתורה, כלומר בלימוד האלוהי שנתן לנו בוראנו, יוצרנובהקשר זה חשוב להבין שהתורה מבוססת על העיקרון הדינמי, ולא על העיקרון המכניסטי או הסטטי. הוכחות לכך נוכל למצוא בתפיסה הכוללת של התורה כמו גם בפסוקים רבים בתוכה, אבל בראש וראשונה בשם האלוהים עצמו : "אהיה אשר אהיה" התרגום השכיח "אני מה שאני" אינו נכון, אולי בגלל שהוא תרגום על פי השקפת עולם מכניסטית סטטיתלכל אורך ההסטוריה, מנמרוד, מייסד בבל, דרך היטלר וסטלין, אנשים רבים ניסו לעשות את הישר בעיניהם. הם נכשלו ויצרו אנדרלמוסיה. מה שמראה לנו שאת המונח "ישר" במובנו המוסרי יש להבין מנקודת המבט האלוהית ולא מנקודת המבט שלנו. זה נכון גם לגבי עניינינו היומיומיים למן ההחלטות מה לאכול ועד להחלטות של מנהיגינולאור זאת נקרא במשלי יד: יב, טו:כהיֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר, לִפְנֵי-אִישׁ; וְאַחֲרִיתָהּ, דַּרְכֵי-מָוֶתדברים יב: חלֹא תַעֲשׂוּן--כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה, הַיּוֹם: אִישׁ, כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיודברים יג:יטכִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּה הַיּוֹם--לַעֲשׂוֹת, הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָבמזמור תהלים בפרק כג:ג דוד המלך אומר באותה רוחיַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹהמלה "מעגלי" כאן היא במובן של קו התחום שנקבע על ידי התורה אבל היא מרמזת גם על מעגלי האנרגיה השופעים והמועילים של התורההבורא באינסופיותו מקיף את המעגלים האלה והוא גם נמצא במרכזם, כפי שתוכלו לראות בתרשים. אנחנו בני אנוש, שנוצרנו בדמותו, יכולים לנסות לדמיין אותו ואת חוקי בריאתו, אבל לעולם לא נוכל להבינם באופן מלא או אבסולוטי. כשם שמדענים לומדים יותר ויותר לשאול את שאלותיהם לא נגד טבע (כפי שלימדו פרנסיס בייקון ואחרים) אלא בהתאם לטבע הדברים כדי להשיג תשובה ברת תוקף, כך גם אנו צריכים ללמוד לאור היחסים שלנו עם הסביבה להסתכל בדברים לא מהזווית של הרעיונות והעקרונות שלנו (ישרים ככל שייראו לנו) אלא מנקודת הראות של אלוהים, הכוח היוצר הנצחי של החיים. בגלל שאין סתירות בין הגילוי האלוהי לבין המדע האמיתי, החזרה לתנ"ך וללימוד היסודי של הקבלה יכולים להועיל מאד להשגת מטרה זו, וגם להאיר עיניים