תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ל"ו [ט] בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע
בפרסום הנוכחי הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים במהדורה שהודפסה
הממדיםביומיום אנחנו תופסים את החלל כמורכב משלושת הממדים ,אורך, רוחב וגובה. אם אנחנו רוצים לתפוס את הזמן כממד הרביעי כפי שמקובל במדע המודרני, היחס בין זמן ותנועה נעשה לממד החמישי (שתואר על ידי הקו בי-סי בתרשים), והתנועה עצמה לממד השישי ( קו אי-בי). בעצם נכון יותר לדבר על תנועה כממד הראשון, על זמן כממד שני, ועל היחס ביניהם כממד שלישי, ואילו אורך, רוחב, וגובה יהיו הממדים החמישי, השישי, והשביעי.שינוי או עצירה של תנועהבמקרה שהכוחות שמאחורי התנועות צריכים להשתנות בגודלם או ביחסיהם ההדדיים, הזמן ישתנה בהתאם. למשל, הימים ו\ או השנים ייעשו ארוכים יותר או קצרים יותר. עקב כך, גם החיים ישתנו, בתנאי שהשינוי לא יהיה יותר מדי דרסטי, כפי שנאמר כבר בסעיף הרביעי לעיל. במקרה שכל התנועה ביקום תיעצר, יתמוטטו הממדים של החלל (אורך, רוחב, גובה), וביחד אתם יתמוטט הזמן, כי קיומם של ממדים אלה תלוי בתנועות ובכוחות שמאחוריהם. זה יחשב למוות מוחלט. זו הסיבה לכך שמדענים מחשיבים אשכולות של כוכבים בצורת כדור (שלא מסתובבים כמו גלקסיות) לחסרי חיים. כל זה מראה לנו שזמן וחלל הן פונקציות שונות זו מזו, אך מקושרות לתנועות ולכוחות שמאחוריהן ואלה מצדם מחזיקים את היקום, ונותנים לו חייםעולמנוהעולם בו אנו חיים , או, ליתר דיוק, מה שהחושים שלנו תופסים כעולם, מתואר על ידי המשושה ג'י הייץ' איי קיי אל אמ. כלומר השדה האמצעי עם ששת הקצוות שלו ( 1+6 ). העולם הזה אכן מאופיין על ידי המספר 7, כמו למשל שבעה צבעים שבעה תווים במוסיקה, שבעה ימים, שבע צ'אקרות, ובהתאמה לאלה מנורת שבעת הקנים כסמל של אחדות ושלום לאדם על פני האדמה. בתוך המסגרת הזאת, התנ"ך לא מלמד היסטוריה כסדרה ליניארית של מקרים אלא מראה את סיפורו של האדם לאורו של אלוהים. המשולשים הקטנים 1- 6 מסביב לשדה האמצעי יכולים לתאר את מה שמעבר, בזמן שהספרה שמונה במאוזן יכולה לסמן אין סוף, נצח. המשולש הקטן אי קי איי יכול לתאר את הרגעים הראשונים אחרי "המפץ הגדול", אם אכן היה כזה. כנראה שזה נושא שיישאר לדורות מעבר ליכולת המחקר וההבנה שלנו. לפני הבריאה, או "המפץ הגדול" במינוח מודרני, לא היה זמן, וגם לא היו תנועות או חוקים פיסיקליים מהסוג המוכר לנוהקווים העקומיםאנחנו רגילים לראות את הקווים קי-אל, ג'י הייץ וכו', כקווים ישרים בזמן שלמעשה הם עקומים כמו הקווים המתאימים להם , קי תג-אל תג , ג'י תג הייץ תג וכו'. במקרה שאנחנו מאריכים את הקו לאין סוף, הוא יסובב את כדור הארץ ויחזור לנקודת ההתחלה שלו, כלומר הוא למעשה קשת שהיא חלק מעיגול ענק, ודרגת ההתכופפות שלו שווה לזו של כדור הארץ שלנו. במקרה שניתן לקו לעזוב את כדור הארץ ולהמשיך לאין סוף ביקום, כלומר אם הקו ינוע ללא הפסקה דרך החלל, יחזור הקו לנקודת ההתחלה שלו, כמו במקרה הקודם, מאחר שהחלל עצמו מכופף. (ישנם אמנם אסטרונומים שלדעתם הגלקסיות הכי רחוקות שאנחנו רואים דרך הטלסקופים שלנו הן אולי הגלקסיות שלנו בעוד אלה שהכי קרובות אלינו הן הרחוקות, כאילו שאנחנו מסתכלים על הגב שלנוהמרכזבהקסגרמה, המרכזים של שני המשולשים שווי הצלעות מתאחדות, והתחברותם ההרמונית יוצרת את המשושה, שהוא השדה האמצעי הסימטרי. בתרשים שלנו המרכז מסומן על ידי הספרה שבע. אנחנו יכולים לראות אותו כטבור, וכמקום מנוחה, בזמן ובחלל, כאשר אלה מתוארים על ידי הקווים אי-בי ואי-סי, בזמן ש "השקפת העולם" שלנו עליהם יכולה להיות מיוצגת על ידי הקו בי-סי. מקום המנוחה המתמטי שלו, המרכז של ההקסגרמה, והמרכז הפנימי ביותר שלנו מתאימים ובעצם הם דבר אחד. ככל שאנחנו מביאים את יתר קיומנו קרוב יותר למרכז זה, כך נהיה יותר באחדות ובשלום עם עצמנו ועם הסביבה שלנו ונרגיש פחות את לחץ הזמן שהטלנו על עצמנו. שמירת שבת כל יום שביעי היא למעשה הקדשה של יחידת זמן מסוימת (שוות ערך לסיבוב אחד של כדור הארץ) שבמהלכה אנחנו נמנעים מן העבודה שאנו עושים במשך ששה ימים בשבוע. למשל, אנחנו מפסיקים להפעיל כוחות של עבודה, ונכנסים ליום שלם לתוך הדממה, או המנוחה, התפילה וכו'. ואכן חז"ל סיכמו את ההבדל המהותי בין עבד לבין אדם חופשי במלה אחת: זמן. הזמן של העבד אינו שייך לו. נכון שאדם חזק מבחינה רוחנית יכול להרגיש חופשי במחשבות שלו אפילו אם הוא עבד של פרעה, או אם הוא מוסגר לגסטאפו או לק.ג.ב. אבל הוא איננו חופשי בזמן וביכולת התנועה שלו. הוא לא יכול להשתמש באנרגיות שלו באופן חופשי. בגרף שלנו, אנחנו יכולים לראות שהחופש מסומל על ידי המספר 7 (הטבור של הגלגל, כביכול). באופן גיאוגרפי, המקום הזה של "מנוחה אלוהית" נמצא באבן השתייה, המרכז של הר הבית . בגלל שהזמן והחלל מחוברים, כך גם צריכים השבת ובית המקדש להיות מחוברים. אם הם נפרדים, שניהם סובלים – וזוהי תמונת העולם הנוכחית שלנוהחסרונות של הגרףבגלל שההקסגרמה היא רק צורה הנדסית היא איננה יכולה לתאר באופן מלא את היקום שהוא ישות רב-ממדיתהיקום נראה כמתפשטואולי הוא יכול לבסוף להצטמצםצורה הנדסית לא יכולה לתאר תנועות כאלההיא גם לא יכולה להראות את הפעולות ואת פעולות הגומלין של הכוחות השוניםעלינו לזכור שאולי יש כוחות מפעילים ביקום שעדיין אינם ידועים לנו; וגם איננו לגמרי יודעים את אלה שנחשבים כידועים, כמו חשמל, כוח משיכה במה שנקרא הרמה החומרית; ואהבה, שנאה, כוח רצון וכו' במה שנקרא הרמה הרוחנית.אני משתמש במלים "מה שנקרא" כי אין קו מפריד ברור בין הרמות הדו קומתיות האלההצורה ההנדסית אינה מראה את ההטיה של קרני האור ביקום שנגרמת על ידי גופים שמימיים אחרים, ואת מה שזה אומר לגבי חישוב המרחקים ביניהם.נקודה "אי" של הצורה ההנדסית מתארת את הכוח היצירתי אף על פי שכוח זה לא יכול להיות תחום או מתואר על ידי נקודה. עדיף לתארו כנקודת ההתחלה הראשיתבגלל הסימטרייה של ההקסגרמה, היא יכולה להיות מצויינת על ידי כל אחת מששת הנקודות שלהזה נותן לנו רמז שלמעשה אנחנו לא יכולים "לקבע" את היוצר ואת ההתחלה של הבריאה לנקודה על פי בחירתנוה"גיל של היקום" שנזכר לעיל בסעיף 11 מחושב על בסיס המדידות שנעשו לפי מצבו העכשווי של כדור הארץ שלנו כעת : יש 86400 שניות ביום שהוא פרק הזמן שבו כדור הארץ מסתובב פעם אחת סביב צירו; וקילומטר הוא חלק אחד מתוך 40000 שהוא אורך של קו המשווה . המהירות של אור היא בערך 300000 ק"מ לשניה כלומר הבזק של אור יקיף שבע וחצי פעמים את כדור הארץ שלנו בתוך שניה אחת. האם כדור הארץ שלנו, ועקב כך גם קו המשווה שלו, מתפשטים באותו שעור כמו היקום? אם כך, האם זה ישנה את היציבות של מהירות האור, ועקב כך גם את מדידת המרחקים ביקום? ההקסגרמה לא יכולה לענות דבר על השאלות האלה. היא מתייחסת למצב בכדור הארץ שלנו. כל זה מראה לנו שההקסגרמה היא סמל חשוב ביותר למצב שלנו עלי אדמות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה