דוד גנז

מגן דוד משנת 1612 על המצבה של דוד בן שלמה גנץ בבית הקברות בפראג

תמונת CC

מאת 

Geof at de.wikipedia

ערך

David Gans

המגן דוד מתחבר כאן לשמו הפרטי של דוד גנץ ואולי כחותם שלמה גם לשמו של אביו

צילום מצבת דוד גנץ 
מקור: האנציקלופדיה היהודית 
משנת 1912
ערך אדוארד גנץ

אני מודה לאורן מס, הבעלים של הוצאת ראובן מס, על שנתן לי במתנה את ספרו של אנדרה נהר: דוד גנז - 1541עד 1613 - וזמנו. כותרת המשנה של הספר היא: מחשבת ישראל והמהפכה המדעית של המאה השש עשרה. הספר יצא לאור בהוצאת ראובן מס, ירושלים בשנת 1982

אנדרה נהר מציין בעמוד 115 כי לוח המצבה על קברו של המדען היהודי דוד גנז הוא הראשון שנושא את סמל המגן דוד

רק לאחר מאה שנה, ב1726, שוב מוצאים אנו סימן זה על מצבה, הפעם בעיר בורדו, ושוב ב1736, בפראג... על קברו של רבי דוד אופנהיימר... בשלהי המאה השמונה עשרה נעשה הסמל שכיח יותר. במאה העשרים, לאחר ששתי מלחמות עולם קצרו את קציר הדמים של מיליוני בני אדם, הופכים בתי הקברות הצבאיים את המגן דוד לחיזיון נפוץ, המציין את קברו של הלוחם היהודי שנפל למען מולדתו, לצדו של עמית נוצרי שעל קברו מתנוסס צלב, או עמית מוסלמי שעל קברו מתנוסס סהרון

ברצוני להעיר שכבר במאה השביעית לספירה התנוסס מגן דוד על קברו של דוד מילו בטרנטו איטליה. כך שלוח המצבה על קברו של המדען היהודי דוד גנז הוא בעצם השני שנושא את סמל המגן דוד ולא הראשון

הסיבה העיקרית לכך שמגן דוד מתנוסס על לוח המצבה שעל קברו של דוד גנז היא, לדעת אנדרה נהר, שם ספר האסטרונומיה שכתב דוד גנז, מגן דוד

בידוע צורת ההקסאגראם, שש הקצוות, שהערבים כינוה "חותם שלמה", נקראה בפי היהודים למן ימי הביניים מגן דוד. מהמאה השתים עשרה ועד לשמונה עשרה סמל זה מופיע במאות מסמכים, יהודיים ולא יהודיים, שכולם בתחום הקבלה המעשית, הכישוף, הנחש. ראה: אברהם יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים, 1943. ואין יוצא מכלל זה חוץ מן הספר מגן דוד של דוד גנז. בנימוקיו לשם שנתן לספר-התכונה שלו...שמו הפרטי, אולם בעת ועונה אחת הוא מסלק את המסתורין ממהותו של הסמל בעל שש הקצוות. לפי ידיעתנו הוא הראשון שעשה זאת, ואנו מוצאים כאן שוב תכונה אופיינית לגישתו הכללית למדע. מגן דוד איננו בשבילו איזו נוסחה מאגית שהיא, אלא נוסחה הנדסית. מגן דוד איננו אמצעי כישוף, אלא סמלו המהולל של מדע התכונה

ברצוני להעיר שלא כל המסמכים בהם הופיע המגן דוד מהמאה השתים עשרה עד השמונה עשרה היו "בתחום הקבלה המעשית, הכישוף, הנחש". למשל: איורים לתנ"ך

אנדרה נהר מצטט מתוך ספרו של דוד גנז

כאשר יצוירו ויוחרטו שני משולשים זה על זה נהגו אנשי דורנו לקרוא לו מגן דוד באמרם שציור כזה היה חקוק על מגנו של דוד המלך, ומפני שעיקר ויסוד מדידת המחקרים הכל ייוודע להם על ידי מדידת המשולשים

אנדרה נהר מעיר ש

בתקופתו של דוד גנז עדיין לא היתה לסמל זה משמעות סמלית לאומית רחבה, ונראית הדעה שמקורה של משמעות זו בפראג. קהילתה היהודית של פראג היא שקבלה בשנת 1354 מידי קארל הרביעי את הזכות להניף נס הנושא מגן-דוד. [ראו תמונה לעיל] אז היה לו כמובן צביון של סמל מקומי בלבד, חסר כל משמעות שהיא לגבי כלל העם היהודי. סמל זה נתקבל בעם רק אחר המאה השמונה עשרה, ורק השאיפה הלאומית הציונית עושה בשלהי המאה התשע-עשרה את המגן דוד לסמלו הכללי של עם ישראל

להלן תרגום מאנגלית לעברית של קטע מפרק א (ז) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד שנעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 

כוכב זה [מגן דוד] נמצא גם בבית כנסת אחר באשתמוע בנחלת יהודה. בית כנסת זה הוא מהתקופה הביזנטית. הכוכב מצוייר בקווים מתפתלים בדומה לכוכב של בית אל בתמונה 4 [בספר] והוא מקשט משקוף של שער כניסה

בחורבות בית הכנסת במרות בגליל העליון, מן המאה השמינית, ישנה הקסגרמה שהיא הגדולה ביותר שנתגלתה עד כה. אם המידע הזה נכון משמעו שבתקופה הערבית עדיין ניתן היה לבנות בתי כנסת ושניתן ללמוד על העיצובים שלהם מן החורבות.

פסיפס מרות

בית הכנסת מרות נבנה החל מן המאה הרביעית לספירה ועד למאה השביעית. בחפירות נחשפה רצפת פסיפס, שמתוארכת למאה השישית, ועליה דמות של צעיר וסביבה חרב, קסדת נחושת ומגן (סקוטה, נראה חלקית למטה משמאל). צילם הארכיאולוג צבי אילן © שכתב שפרופסור יגאל ידין הציע שהצעיר בפסיפס הוא דוד בן ישי ולצדו כלי הנשק של גולית

התמונה מויקיפדיה ערך

בית הכנסת במרות
הצעתו של פרופסור ידין מעלה את האפשרות שבמאה השישית לספירה היה "חיבור" ויזואלי בין המגן לבין דוד, למרות שבפסיפס זה אין צורת מגן דוד

העובדה שכוכב זה מופיע מספר פעמים בחורבות [כפר נחום] עשויה להצביע

על כך שהוא מילא תפקיד מיוחד בחשיבה של הקהילה היהודית של אותם ימים. אבל הנוכחות של סמלים רבים אחרים בסמוך לו איננה מאפשרת לנו להסיק שהיה סמל יהודי מובהק. ניתן רק להסיק שהיה מקובל בתפיסה היהודית

גם, השימוש בסמל זה על ידי קהילות מחוץ לארץ ישראל אינו משנה את התמונה הזאת. אפילו מצבה מהמאה השביעית בעיר טרנטו שבדרום איטליה, מעל לקבר של אשתו של ליאון בן של דוד, שהקסגרמה מסותתת בחזיתו מעל לשם דוד, אינה מהווה הוכחה שההפך הוא הנכון ; וגם לא מצבות אחרות מימי הביניים המוקדמים והמאוחרים, שמקשרות בין ההקסגרמה לבין השם "דוד". דוגמה ציורית מאוד של חיבור כזה היא מצבה של רבי גרמני מן המאה ה-17. שמו היה דוד גאנץ, המילה גאנץ משמעה אווז. הגילוף במצבה הוא של עוף מעל להקסגרמה. ההקסגרמה יכולה לסמל את השם דוד, או להתייחס לספר האחרון שחיבר שנקרא "מגן דוד".

נ..ב מיום 12-10-2014:

למגן דוד משנת 1613 שעל מצבת קברו של דוד גאנץ קדם המגן דוד שעל מצבת קברו של מנחם  בן משה
משנת 1529 שצילום שלו מופיע כמספר 25 במאמרה של

Joaneath Spicer

"The Star of David and Jewish Culture in Prague around 1600, Reflected in Drawings of Roelandt Savery and Paulus van Vianen" (The Journal of the Walters Art Gallery 54 (1996): pp. 203-224.

הקשר בין השם מנחם לבין המגן דוד הוא שמנחם נחשב לשם של המשיח. כך, לדוגמה, כותב דון יצחק אברבנאל (1508-1437) בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג', כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח... מגן דוד זה מבליט את המשמעות המשיחית של המגן דוד, שמקורה באמונה שבאחרית הימים יושיע "משיח בן דוד" את עם ישראל.