יום ראשון, דצמבר 10, 2006

מדידת זמן


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות ד"ר אשר אדר והוא לקוח מהפרק יחס חלל זמן, שאינו מופיע בספר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע בהוצאת ראובן מס

יחידת הזמן בה אנו משתמשים (שעות, שנים, וכו') מתוארת על ידי הקו היץ'-איי כלומר אותו חלק מהקו אי-סי שמתייחס לכדור הארץ שלנו. ראו: בראשית א: יד, טו
לגבי אסטרונאוט בחללית שלו, או לגבי תושב במארס או ונוס, אם יהיה אחד כזה, זה יהיה שונה, לא רק בגלל שהימים והשנים של כוכבי הלכת האחרים שונים משלנו אלא בגלל שהכוחות היסודיים והשילובים שלהם שם, וכתוצאה מכך גם ההשפעות שלהם, שונים מאלו שעל כדור הארץ שלנו. לצרכים היומיומיים בכדור הארץ החישוב, או המדידה שלנו את הזמן, מבוסס על התנועות הבאות

א. הסתובבות כדור הארץ

סיבוב אחד של כדור הארץ נותן לנו את המושג של יום אחד (יום ולילה ביחד; כלומר, ללא הבחנה בין תקופות אור יום יותר ארוכות ויותר קצרות, בהתאם לעונות). התת חלוקה של יום ל- 24 שעות (על הדקות והשניות) היא שרירותית, הסכמנו עליה לנוחותנו. זה פועל יוצא של המערכת על בסיס המספר ששים, שפותחה על ידי הבבלים. בגלל שמערכת זו מופשטת מדי, יישמו בימי קדם גם מערכות אחרות. למשל, הלילה לא נחלק לשתים עשרה שעות אלא לארבע אשמורות. לפני המצאת השעונים השומר היה צריך להודיע על שינויי הזמנים.
דוגמה אחרת למדידת זמן בימי קדם הייתה קביעת משך הזמן הנצרך לנשימה אחת, למחזור של שאיפה נשיפה אחת, של איש במנוחה, שמסתכם בשלוש וחצי שניות בערך.

ב. מסלול כדור הארץ
שנה היא פרק הזמן שבו כדור הארץ מקיף הקפה אחת את השמש. לוחות השנה שלנו מראים את פרק הזמן הזה כשלוש מאות ששים וחמישה ימים בגלל שכדור הארץ מסתובב כשלוש מאות ששים וחמש פעמים במשך מסלול אחד. לוח השנה המערבי מאזן את ההבדל בין מסלול לבין הסתובבות על ידי הכנסת שנה מעוברת כל 4 שנים, עם יום נוסף, העשרים ותשיעי בפברואר. כאשר אנחנו אומרים על מישהו שהוא בן ששים שנים, אנחנו יכולים לומר גם שהוא חווה ששים הקפות מסלול של כדור הארץ. אף על פי כן, אמירה כזאת מתרכזת במסלולים ומזניחה הרבה כוחות אחרים שגם הם משפיעים עלינו במשך התקופה הזאת, למשל כוחות ביולוגיים, כימיים ורוחניים. למעשה, אפילו לגבי שני אנשים שנולדו באותה דקה יש לששים ההקפות או השנים מובנים שונים

ג. הטיית כדור הארץ 
הטיית כדור הארץ יוצרת ארבע עונות, עם יום שווה בכל עשרים ואחד למרץ ועשרים ואחד לספטמבר. יתכן שיש בספר בראשית פרק ח: כ"ב רמז שהטיית כדור הארץ החלה רק אחרי המבול, כי כתוב שם:

זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה--לֹא יִשְׁבֹּתוּ


ד. התמלאות והתמעטות הירח
פרק הזמן שחלף בין ירח חדש לבין זה שבא אחריו העניק לאדם את המושג של חודש אחד. כדור הארץ מסתובב בערך שלוש מאות חמישים וארבע פעמים במשך שנים עשר חודשי הירח. רוב התרבויות העתיקות החשיבו את מחזור הירח כחשוב יותר ממחזור השמש ולכן ביססו את לוחות השנה שלהם על מחזור הירח. חסידי האיסלאם, שמונים בערך רבע מאוכלוסיית העולם, משתמשים בלוח השנה של הירח. בגלל ששנת הירח קצרה יותר משנת השמש הלא-מוסלמיים רואים את חודש הצום המפורסם של הרמדאן "נודד אחורה" דרך לוח השנה של השמש בזמן שהמוסלמי יכול להסתכל על לוח השנה המערבי כאילו הוא זז קדימה בהשוואה ללוח השנה של הירח שהוא רגיל אליו. האיסלאם שהתחיל במידבר החם של ערב הסעודית, ירש מבבל העתיקה את לוח השנה של הירח, באופן ברור בגלל שהירח מורגש על ידי אנשי המדבר כמועיל יותר מהשמש השורפת, כי הלילות קרירים באופן יחסי לימים. בנוסף, בגלל התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים ששוררים שם, הם עוסקים בעיקר במרעה ובמסחר, ולא בחקלאות שאיננה יכולה להתארגן רק על פי המחזורים של הירח. התמקדות בירח מאפשרת גם את התפיסה שעל האדם לשקף את אור השמש בטוהרתו כמו הירח. אם אדם מפסיד מסיבה כלשהי עליו להיות מוכן תמיד להתמלא שוב באור האלוהי, כמו הירח. לוחות השנה השונים אינם בחירות מקריות
לוח שנה המערבי הוא למעשה לוח שנה צפוני. למשל, הוא פותח ואומץ על ידי אנשים שחיים בצפון כדור הארץ שהרגישו היטב את התועלת שיש לאור ולחום של השמש. יתר על כן, לוח השנה של השמש מאפשר לחשב בקלות רבה יותר את שערי הריבית, המשכורות וכו' : הוא תפור לצרכים של התעשייה והמסחר. הנוצרים, בהידבקם לצרכים אלה מאז ימי הקיסר קונסטנטין, אימצו את לוח השנה של השמש, ותארו את אדונם כשמש של היקום. זה הצדיק את ההמשך של שמירת מנהג העכו"ם העתיק להתייחס ליום ראשון כיום של פולחן. בניגוד, לחברות חקלאיות עתיקות מחזורי הירח היו בעלי חשיבות עליונה בגלל שהם נותנים את זמני עונת הזריעה והשתילה. מסיבה זאת הפסטיבלים, שלרובם אספקט חקלאי, נקשרים לירח החדש או המלא

בישראל, שנמצאת בין הצפון לבין הדרום, ובין המדבר לבין הציויליזציה, פיתחו כבר בימי קדם לוח שנה משולב של הירח ושל השמש בהתבסס על בראשית א: י"ד, ט"ז שם נאמר שהמאור הגדול, השמש, והמאור הקטן, הירח, יהיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים. כדי לתזמן את מחזורי הירח והשמש לוח השנה העברי מכניס שבע שנים מעוברות לשנת שלושה עשר חודשי ירח בכל מחזור שמש של תשע עשרה שנים
כל אחד משלושת לוחות השנה האלה מתחיל לספור מאירוע מסוים: לוח השנה המוסלמי מתחיל עם ההג'רה, היום בו ברח מוחמד ממכה למדינה. לוח השנה הנוצרי מתחיל מהולדת אדונם; ואילו לוח השנה היהודי מתחיל מאדם הראשון, אבי האנושות. ראו בראשית ה: א. לוחות שנה אחרים מתבססים על תצפיות ועל חישובים אחרים. למשל, הפרסים העתיקים קשרו את לוח השנה שלהם לכוכב סיריוס, שנקרא בעברית אברק או כוכב הכלב. באופן מתמטי הוא היה מדויק יותר מלוח השנה של השמש אבל הוא היה גם יותר מופשט, ואולי לכן התרבויות שהתבססו עליו לא ניצחו. האיסיים ניסו לפני אלפיים שנים להמציא לוח שנה יותר שיטתי אשר עוד לא לגמרי הובן. הפיסיקה מודרנית המציאה לצרכיה שעון אטומי מדויק מאוד, שאינו תלוי כלל בגרמי השמים ובתנועותיהם. באופן היפותטי יכולנו להציע מכשירים רבים אחרים למדידת זמן.
למשל, כמו שנאמר כבר לעיל: מחזור השאיפה-נשיפה של איש ישן שירת בימי קדם כמודד זמן . יכולנו גם להשתמש כיחידת זמן במשך הזמן שבו מסתיים תהליך כימי מסוים, כמו התמוססות כדור ברזל של סמ"ק אחד בחומצה מסויימת. יכולנו לבנות לפי זה מכשירי זמן, שעונים. מדידות שנלקחות מגופנו ומתפקודיו, כמו מחזור השאיפה-נשיפה; אמה; רגל וכו', נבדלות מאיש לאיש ואינן מדויקות מספיק לצרכים המודרניים שלנו, ואילו תהליכים אטומיים או כימיים, מדויקים ככל שיהיו, אינם נוגעים לחיינו היום יומיים ואינם תואמים את חוש הזמן שלנו. יש להם את הזמנים שלהם, שאינם תלויים בזמן שאנחנו מתייחסים אליו

הסיור הקצר הזה בין לוחות השנה השונים ובין המכשירים האחרים שמשמשים למדידת זמן יכול להמחיש כי
הזמן איננו משהו עצמאי, שעומד ברשות עצמו. הוא מיוחס לתנועות שהן שינוי של מיקומים (לאו דווקא מיקומים מכניים), ואשר יש להן השלכות עלינו; מושג הזמן שלנו, אף על פי שהוא מתבסס על מקרים של הטבע, הוא מאוד סובייקטיבי, והוא מתאים היטב לצרכים היומיים של אנשים או של קבוצות. זה נכון לגבי לוחות השנה השונים, אבל גם בתוכם ביחס לעניינים ספציפיים
דוגמה יכולה להמחיש נקודה זאת: נניח, בשנת אלף תשע מאות תשעים ואחת גילו במפעל מכובד למכוניות, באחת הפינות שבחצר, במהלך ניקויה, מכונית שנבנתה בשנת אלף תשע מאות עשרים ושמונה. אחרי שהתקינו בה מצבר חדש וצמיגים חדשים, היא פעלה כראוי. בשנת אלף תשע מאות תשעים ושתים הצליחו למכור אותה כמוצר ייחודי. הבעלים החדש ביקש רשיון וקיבל אותו בשנת אלף תשע מאות תשעים וארבע. הוא החליט להציג אותה כמוצג נדיר והעלה אותה לכביש רק בשנת אלף תשע מאות תשעים וחמש כשהיא לגמרי חדשה. בן כמה הרכב? כמובן, שהוא יוצר בשנת אלף תשע מאות עשרים ושמונה. בשנת אלף תשע מאות תשעים וחמש הוא היה בן ששים ושבע, אבל לפי זמן השימוש הוא היה בן שנה. זו הסיבה שאנחנו מסתכלים במקרים כאלה על מספר המיילים לא פחות מאשר על שנת הייצור. כלומר אנחנו לוקחים השפעות זמן שונות בחשבון לקביעת גיל הרכב, או מוצר כלשהו
בהקשר שלנו של למדוד זמן זה אולי יהיה מעניין להרהר גם בשאלה האם, ו/או איך, היינו מרגישים שינוי במהירות תנועות כדור הארץ (הסתובבות סביב הציר, מסלול), אם לא היו לנו שעונים וגם לא מודדי זמן אחרים שהיו מראים לנו את הסטייה מהמהירות הנוכחית? נניח, ש כדור הארץ היה מאט את שעור ההסתובבות שלו מעשרים וארבע שעות לשלושים שעות לפי מושג הזמן הנוכחי שלנו. איך היינו מבחינים בכך? כנראה לא מיד. רק בתוך איזה זמן היינו רואים שינויים אקלימיים, והיינו מרגישים הפרעה במטבוליזמים שלנו שמכווננים ליום בן עשרים וארבע שעות. אם השינויים לא היו חמורים מדי, היינו צריכים זמן מה להסתגל למצב החדש. אנחנו יכולים להרהר גם בשאלה איזה סוג של מושג זמן היינו יכולים לפתח אם לכדור הארץ שלנו היו כמה ירחים (כמו לכוכב צדק) במקום האחד שאנו מכירים; או אם כדור הארץ שלנו היה מסתובב מסביב לשתי שמשות כמו הכוכב סיריוס. דוגמאות היפותטיות אלה יכולות להראות עד כמה נעשינו תלויים בשעונים שלנו, אפילו עד כדי כך שאנחנו לעתים מרמים את עצמנו במחשבה שהיקום מכוונן לפיהם

ראינו שמושגי הזמן הם סובייקטיביים ושהם נוגעים לצרכים שלנו. מדידות שנותנות למושגים האלה את המראה המדעי שלהם, מעובדות במוח השמאלי והוא מתרגם אותן בחזרה עבור ההכרה שלנו. בעולם המודרני המערבי שלנו זה מוביל להדגשת יתר של הגישות של המוח השמאלי. לילדים שהמוח השמאלי שלהם עדיין לא מתפקד באופן מלא, יש בקושי מושג של זמן. כדי לגדול לעולם המבוגרים, צריך לאלף אותם ולהתנהג לפי השעון. כשם ששני אונות המוח שלנו, הימנית והשמאלית, מאוזנות באופן אנטומי, השימוש שלנו ביכולות שלהם, האנליטי והאינטואיטיבי צריכים גם כן להתאזן
המגן דוד שלנו שמבטא משמעויות סמליות רבות, יכול לשרת גם כסמל לאיזון שכזה

אין תגובות: