סמל השושן- מאמר מאת דוקטור זאב גולדמן
פרק יג מתוך 23 פרקים
הדביר עוטר בדמויות פיגורטיביות גדולות – כרובים ותימורות.
מידותיו היו 20x20x20 אמות (שם פס' כ; 10x10x10 מ' בקירוב).
ליד ארון הברית ניצבו שני כרובים.
קומתם היתה עשר אמות, כחמישה מטרים (שם פס' כג). הם פנו לחזית,
כנפיהם פרושות אופקית מקיר לקיר והיו מצופים זהב
(שם פס' כג-כח; השווה: לוח IV, 2).
גם קירות הארז של הדביר מצופי זהב היו.
עיטורם היה מורכב מתבליטי תימורות (השווה: לוח IX, 1, 2)
וכרובים גבוהים שליד ארון הברית. הם נערכו על גבי הקיר במרחקים שווים,
ואפריזי ציצים סגרו על כל שטח הקיר מסביב
וחילקו את שורותיהם בצורה מאוזנת.
האפריזים עצמם היו מורכבים מפטורי ציצים זקופים ומקבילים
(שם פס' כט), דהיינו מגבעולי פרחים,
בדומה לדוגמאות המצריות והפניקיות
(לוח VII וכן לוח X, 1, 3).
ממדי הציץ הקטנים יחסית למוטיבים הפיגורטיביים
התאימו במיוחד לתפקיד הדקורטיבי של מסגור השטח וחלוקתו,
כפי שהתחוור לנו כבר
בהתייחסנו לתפקידים הדקורטיביים של הציץ באמנות תבליטי השן הפניקיים
26 (לוח X, 3-1).
= = = = = = = = =
26. ראה לעיל בפרק הקודם
הכרובים בבית המקדש הראשון
צייר:בן ציון קפלן
צילם: מאיר חרמון
(c)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה