סמל השושן- מאמר מאת דוקטור זאב גולדמן
פרק יז מתוך 23 פרקים
פרק יז מתוך 23 פרקים
עמודי יכין ובועז
אחד שחור שני לבן ובראשם השושן
קלף טארוט מן המאה השמונה עשרה
הכוהנת הגדולה מחזיקה בידיה ספר שעליו כתובה באותיות לטיניות המילה תורה
תמונת CC מאת
Pamela Coleman Smith
ויקיפדיה ערך The High Priestess
לפני חזית בית המקדש ניצבו העמודים התאומים יכין ובועז.
קומתם היתה שמונה עשרה אמה. הם עמדו באופן חופשי ללא חיבור
רכיטקטוני למקדש עצמו (שם פס' טו). הם נוצקו נחושת על ידי חירם,
בעל מלאכה מצור שהועסק על ידי שלמה (שם פס' יג, יד). כותרות
העמודים 'מעשה שושן' היו, וגובהן חמש אמות (שם פס' כא, כב).
הזכרנו לעיל, שהאומנות התאומות החופשיות של תחות'מס השלישי,
שניצבו לפני מקדש ספינת אמון בכרנך, שימשו ככל הנראה כעין
דוגמאות מופת ליכין ובועז. אך היות והאחרונים הוצגו במלוא היקפם העגול,
ולא כאומנות מרובעות כמו בכרנך, גם את 'מעשה השושן' של הכותרות
היה צריך לצקת במלוא גופו של הפרח, דהיינו במקום שלושה
עלעלי כותרת הפרח כמו בכרנך – שישה.
ישנן תבניות חרס פקיניות אחדות של מקדשים קטנים
מתקופת הברזל הראשונה, וכותרות השושן של שני עמודים חופשיים
מעוצבות בהן באופן מלא. דוגמה אחת מאידליון (קפריסין) תבאר לנו זאת
(לוח VIII, 2).
כרובים, תימורות, פקעים, ציצים בעלי שלושה עלים ומעשי שושן היו,
אפשר לומר, צורות היסוד של העיטור המקודש במקדש שלמה.
הם בוודאי לא נעדרו גם בבית המקדש השני, הבתר-גלותי
(אם גם בשינויים מסוימים בהתאם לזמן).
וכן מסתברת הופעתם מחדש באמנות הישראלית המאוחרת,
על מטבעות יהד, על סרקופגים וגלוסקמאות, על מטבעות החשמונאים,
על רצפות פסיפס של התקופה הביזנטית ועוד (לוחות I, 5-1; XVI, 1).
גלוסקמאות מאוסף מוזיאון הכט
תמונת CC שהעלה לויקיפדיה
© Golf Bravo
פסיפס תל שקמונה
תמונת CC שהעלה "שועל" © לויקיפדיה ערך תל שקמונה
לוח I
5b
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה