תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ח (א) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד
עיקרון הקוטביות פועל גם בתוך העולם הרוחני המוכר לנו. למשל משפט ורחמים, דין וחסד, קפדנות וטוב לב. כל אחד מאלה יוצר שדה כוח, והמשחק ההרמוני ביניהם הוא תנאי מוקדם והכרחי לתפקוד התקין של החברה האנושית. אהבה כוללת את שתי המידות האלה, דין וחסד, ולכן, מי שאוהבים באמת, לעולם יכבדו ויוקירו זה את זה בנוסף לחיבה ההדדית שהם מרגישים. האהבה מתנוונת במהירות אם היא מתבססת רק על שפע של אדיבות. מצד שני, זו לא אהבה אם רק הקפדנות היא ששולטת.התנ"ך רומז על עניין זה בשני ההסברים השונים לבריאה, בפרקים אלף ובית בספר בראשית. שני הפרקים האלה אינם שתי גרסאות שבאות משתי מסורות שונות שהונחו בספר בראשית זו בצד זו בידי עורכים מתוחכמים, כפי שכמה למדנים מודרניים אוהבים לציין. פרקים אלה נמצאים בקשר הדדי קרוב באמצעות הנושא המרכזי המשותף להם, האדם.הפרק הראשון, שמדבר בעיקר על בריאת הטבע, משתמש במונח אלוהים (כוח יצירתי מונחה מטרה). המונח הזה תמיד קשור עם הממד של החוק, כגון חוקי הבריאה, חוקי הטבע, סיבה ותוצאה. בכמה מקומות, חייבים לתרגם את המלה אלוהים כשופט.בריאת האדם, אף היא שייכת לקטגוריה זו של הדין, ליתר דיוק בפסוק עשרים ושש בפרק הראשון מוצגת הכוונהוַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץפסוק זה מתאר את הבריאה הממשית של אדם בצלם אלוהים, אבל באופן משמעותי נשמטה בפסוק שלאחריו המלה דמותוַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוהתורה רומזת באמצעות ההשמטה הזאת על כך שדמותו של אלוהים איננה רק תוצר של החלק הזה של הבריאה שכפוף לחוקים הנוקשים של טבע. אלא שהיא המטרה של תהליך התפתחות וגידול שמעבר לחוקים האלה. רק האדם נהנה מהזכות ומהיעוד המיוחדים האלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה