תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס והוא לקוח מפרק יג (א) ספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע. בפרסום הנוכחי הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים במהדורה שהודפסה
השליח פעול הציע לחסידיו מקרב הגויים, כנראה בעקבות התגלות דתית שחווה, שיכללו את המלה "אבא" בתפילותיהםקִבַּלְתֶּם רוּחַ הַמַּקְנָה מַעֲמָד שֶׁל בָּנִים, וּבְרוּחַ זֹאת אָנוּ קוֹרְאִים אַבָּא, אָבִינוּניתן לקרוא את המלה "אבא" מימין לשמאל ולהפך גם בארמית גם בעברית וגם בשפות הלטיניות. בעברית ובארמית האותיות שמרכיבות את המלה הן אל"ף בי"ת ואל"ף, אל"ף במשמעות של אחד, המקור האחד או העיקרון המכוון האחד; בי"ת במובן של שניים, או במובן של בית, רמז אפשרי לכך שהבריאה היא הבית שבו מתקיים התהליך הממשי של הגידול. ניתן לומר שהכל בא מאל"ף (האחד), עובר דרך בי"ת (העולם של הקוטביות והכפילות), ומתאחד מחדש באל"ף. בבית זה ישנם חדרים רבים, גם ליהודים גם לנוצרים ולמוסלמים, וגם לחסידי דתות אחרות, בתנאי שילכו לפי מה שנוח אב האנושות אחרי המבול קבע. מאחר וכל אנוש הוא צאצא של אדם הראשון, הוא מוזמן להכיר גם באבהות האל וגם באחוות האנושות. אין כל צורך בקטטה או במדון, ככתובהנה, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחדהמילה שבת והמלה שבת כתובות באורח זהה. שבת, יום המנוחה, אפילו יום ששבת אלוהים מכל מלאכתו, היא אותה רמת תודעה אליה אנו מיועדים להגיע, ובה נשאר לאחר שנשלים את "ששת ימי המעשה" שלנו. השבת שלנו, שחוזרת מדי שבוע, מסמלת מטרה סופית זו.אם אנחנו מחשיבים את ששת המשולשים החיצוניים במגן דוד כסמל לששת ימי החול של השבוע, השדה אמצעי יכול לסמל היטב את היום השביעי, שבת. טבוע במרכז המגן דוד הוא יכול לציין את סיום הבריאה כמו גם את פנימיותנו, בני אנוש, שהיא בדמות הבורא. לפיכך חילול שבת הוא בבחינת זלזול בחוקי הבריאה ובפנימיותנו. נכון שמעבר לעולם הנברא, הכבול בזמן, קיימים האין סוף והנצח - "היום השמיני"- אבל בעולמנו הנוכחי אנחנו כפופים למקום ולזמן ועלינו לקחתם בחשבון. לפיכך המגן דוד מייצג איזון הרמוני של כוחות כאשר האלוהי במרכזו, והעולם החומרי מאורגן סביבו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה