צילמתי פרח רימון זה בבוסתן המופלא של ידידי מייק. לי הפרח הזה נראה דומה מאד למגן דוד
תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ל"ה בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע. בפרסום הנוכחי הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים במהדורה שהודפסה
כיצד נתן משה רבנו ביטוי לרעיונות שפורטו לעיל לגבי עזיבת מצרים, לא רק מצרים הגיאוגרפית, כדי שיוכל להשתמש בהם בעתיד לבניית הארץ בהשגחת האל ובהתאמה לחוקי התורה, בלי להכחיש לחלוטין את כוחות הטבע? האם היה למשה סמל פשוט שיכול היה לבטא שאיפה זאת? אם היה סמל כזה, כיצד ניתן היה להמחיש אותו בלי להוביל את העם לכך שיסגוד לו?שנים רבות תהיתי על הסיבה למצווה להתקין רימונים ופעמונים בשולי מעילו של הכהן הגדול.הרימון הוא אחד משבעת המינים שנמנו בספר דברים ח: ח ביחס לארץ ישראל. זהו הפרי היחיד שצורתו שימשה בקביעות בעבודת המקדש. רימונים הותקנו על מעילו של הכהן הגדול על פי הוראות משהויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר. ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמונים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים. פעמן ורמן, פעמן ורמן על שוליהמעיל סביבשמות ל"ט, כד-כורבים יכלו לשמוע את קול הפעמונים, אך מעטים יכלו לראות את הרימונים הקטנים והצבעוניים. אולי זו הסיבה לכך שעשו רימונים בראשי העמודים בועז ויכין בבית המקדש של שלמה, כי כך הם נתגלו לעיני הכלמבוְאֶת-הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת...לְכַסּוֹת אֶת-שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרֹת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָעַמּוּדִיםמלכים א זבתרבות העממית מקשרים את הרימון לחכמה; אומרים למשל: שירבו מצוותיך כרימון. ככל הנראה רק צורתו העגולה של הפרי ועלי הגביע שלו היו נראים, וקרוב לוודאי שעלי הגביע הם הם אלה שבגללם נעשה הרימון ראוי לשמש ככלי בעבודת המקדש המתמדת, ויכול היה לסמל את האמור לעיל. אנחנו יכולים להסיק זאת מרימון שנהב מהמאה השמינית לפנה"ס שהוצג במוזיאון ישראל בירושלים. בממצא זה ישנו גביע פרח מוגזם בגודלו ובו ששה עלי גביע שמתוכם ארבעה נשארו ושניים נשברו, אבל עדיין ניתן להבחין בהם; ועליו חרותלבית יהוה קודש כהנםאמנם ממצא זה נתגלה כמזויף אבל המסר שלו ראוי לעיון. האומן שעיצב את רימון השנהב הזה, קיבל את ההשראה לכך מצורת הפרי הצעיר כפי שהיא נראית בתחילת התפתחותו. מרשים שהאמן בחר בעיצוב הזה, ושבנוסף הדגיש במיוחד את גביע הפרח. אולי לכן קיבלו את הזיוף כאמיתי. זאת ועוד, רימון השנהב הזה עם ששת גביעי הפרח שלו שונה מאוד מממצאים דומים מאותה תקופה, המאה השתים עשרה עד השישית לפנה"ס, שגם הם מוצגים במוזיאון ישראל. לרימון כנעני יש חמשה או שבעה גביעי פרח ומידתו רגילה, ואילו לרימון אדומי מקידמית שבנגב הצפוני, התלוי במבער של קטורת, אף הוא מהמאה השביעית-שישית לפנה"ס, יש ארבעה עלי גביע, ומידתו רגילהאנחנו יכולים להסיק שהיה זה ככל הנראה גביע הפרח שעשה את הרימון ראוי למקום של קבע בבית המקדש, על שולי מעילו של הכהן הגדול. כל מספרי עלי הגביע שלעיל הם בהתאם לטבע; כי מספר עלי הגביע שיוצרים את כוס פרח הרמון נע בין ארבעה לתשעה. שכיחים ביותר הם אלו שיש להם חמשה, ששה או שבעה עלי גביע. לפיכך גביע הפרח של הפרי יכול להיות גם הוא בעל חמשה, ששה, או שבעה קצוות. נראית מאוד משמעותית העובדה שלגביע הפרח הכנעני יש חמשה או שבעה קצוות, ולזה מאדום יש ארבעה קצוות (עד עכשיו, לא ידוע על ממצא בעל ששה קצוות), בזמן שלממצא הנדון, שהוא כנראה עברי, יש ששה עלי גביע. המספרים חמשה ושבעה יכולים להתייחס לתופעות בטבע, כגון חמש האצבעות, חמשת החושים; הכוכבים המחומשים של הדרואידים ושל הבבלים ומה שהם מסמלים; שבעת הצבעים; שבעת הצלילים במוסיקה וכו'. המספר ארבע יכול פשוט להיות סימטרי, או קישוטי, או להתייחס לארבעת הכיוונים של הוורדניתן להראות בקלות שששת הקצוות של עלי הגביע יוצרים הקסגרמה סימטרית, עיצוב גיאומטרי שאנחנו מכירים בשם מגן דוד. כפי שראינו בפרקים הקודמים של הספר, ההקסגרמה מכילה שני משולשים משתלבים שווי צלעות שיכולים לסמל את הקטבים של הבריאה כאשר הם בפעולה ובאיזון. למשל, יוצר ויצירה; זכר ונקבה; רוח וחומר; שמיים וארץ. עד עכשיו, לא נותר דבר מבית המקדש הראשון ועדיין, האם זה יראה תלוש מדי להסיק מהממצא הנ"ל של תקופת בית המקדש הראשון שהעברים התייחסו באהבה לרימון בעל ששת עלי הגביע? ומשום כך התקינו רימונים בראשי העמודים יכין ובועז, עיצוב שיכול היה להיראות לבאי המקדש; ומשום כך התקינו רימונים על שולי בגדי הכהן הגדול ששרת בבית המקדשאם כך, הרימון כאחד משבעה המינים עם ששת עלי הגביע שלו יכול היה להזכיר לאנשים את הקוטביות הזאת, ולהסב את תשומת הלב שלהם אל מה שמעבר לעולם הפיסי שמסומל על ידי הפירמידה ובאמצעות המספרים הקוסמיים שהיא מכילה. הרימון, כמרכיב קבוע בעבודת המקדש, יכול היה לעזור להביא את המתפלל למודעות שהאדם הוא היצור היחיד שבו מתמזגים שני האספקטים, רוח וחומר, למן היום שאלוהים נפח באדם הראשון את הנשמה, הנפש האלוהית. התבוננות ברימונים שהיו מורכבים על שולי בגדי הכוהן הגדול ובעמודים יכין ובועז, אם היו בעלי גביע של שש קצוות, היו עשויים להביא את המתפלל להרהר בכל אותה קוטביות שבו ושסביבו, ולהרהר באלוהים, יוצר הכל, שבו המתפלל מכיר בתפילתו כאחד
תגובה 1:
עמוס מנור מביא בחוברת תשעים ואחת של טבע הדברים משנת אלפיים ושלוש צילומים מופלאים של "כתרי" רימונים בצורת מגן דוד. לדבריו "אין ידיעה ברורה על מקורו של המגן דוד אף כי ידוע שהוא עתיק. מקור הצורה יכול להיות
בדמיונו של הראשון שצייר אותה או עצם טבעי שהיה השראה לציור. על פי אחת הגרסאות מקורותיו הצורניים של המגן דוד הם, קרוב לודאי, הפרח והפרי של עץ הרימון...למגן דוד יש הגדרה גיאומטרית מדוייקת: שני משולשים זהים, שווי צלעות, בעלי מרכז משותף, המונחים במהופך זה לזה ונמצאים על אותו מישור. הגדרה מדוייקת זו אינה מעידה שהצורה נוצרה לראשונה על ידי אדם שעסק בגיאומטריה. מזה שנים ניתן להבחין בצורת המגן דוד בכתר של פרי הרימון מן הזן לופאני אדום...מספר עלי הגביע של הפרח הוא בין חמישה לשמונה. רק פרחים שלהם שישה עלי גביע יניבו פירות שמדגימים בכתר את צורת המגן דוד
בהמשך מביא עמוס מנור תמונה של רימון מהזן מליס ורוד שהכתר שלו דומה מאד למגן דוד ואומר שלא צריך דמיון רב כדי להשלים את הקוים לצורת המגן דוד
הוסף רשומת תגובה