הגניזה בקהיר

התמונה ברשות נציג ספריית אוניברסיטת קיימבריג', שם היא מקוטלגת

T-S_K5.13

תאור התמונה באתר האינטרנט של הספריה של אוניברסיטת קמבריג' הוא כדלהלן

דף מאוייר מתוך ספר ללימוד אלפבית לילדים, מצרים, ככל הנראה מן המאה האחת עשרה לספירה, על גבי קלף. כלי עזר צבעוני זה ללימוד עברית מעוצב במטרה לעניין ולהלהיב ילדים. זהו אחד מני כמה פרגמנטים מגניזת קהיר שמתארים את עולם הילדים באמצעות השירבוטים ותרגילי הכתיבה בעברית שלהם. שימוש כה מוקדם במגן דוד ביחד עם סמלים יהודיים אחרים הופך מסמך זה למעניין במיוחד

תרגום קטע זה מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס והוא לקוח מפרק א (ח) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע. בפרסום הנוכחי הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים במהדורה שהודפסה

ממצא שמראה את הכוכב בעל ששת הקצוות ביחד עם סמלים אופייניים יהודיים אחרים הוא תרגיל בכתיבה בבית ספר מן המאה העשירית לספירה שנמצא בגניזה של קהיר. בנוסף לתרגיל באלפבית העברי מוצגת על אותו הנייר מנורת שבעה קנים עם שני כוכבים של שש קצוות ליד בסיסה

לא סביר שהתלמיד שצייר את הציור הזה הצמיד את הכוכבים למנורה על דעת עצמו. אנחנו יכולים להסיק שהוא נתן ביטוי לגישה שרווחה בקהילה שלו, גישה שראתה את הכוכב כשוה ערך למנורה. ועדיין, למרות גישה זו, אין בכוחנו להסיק שהכוכב היה אז סמל יהודי ספציפי, מאחר והשימוש בו היה נרחב גם אצל המוסלמים

בעמוד ארבעים ושנייים בספר חותם שלמה בעריכת ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד, המוזיאון לתולדות ירושלים, מצאתי פיסקה מעניינת מאד על הקשר שבין המגן דוד למנורה

הצירוף של חותם שלמה או מגן דוד עם כלי מאור מופיע גם באמנות היהודית, זכר לבית המקדש בירושלים. הדוגמה הקדומה ביותר שנשתמרה היא זו של ציור סכימטי בספר לימוד האלפבית העברי מהמאה העשירית במצרים. בתוך קשת על שני עמודים נראית מנורת שבעת הקנים של בית המקדש, שתי הקסגרמות ומנורה תלויה. הקומפוזיציה כמעט זהה לזו של מצבת הקבורה האיסלאמית אלא שבמקום מנורת שבעת הקנים מופיע זוג פמוטים. הציור היהודי הזה שבו משתקפת מסורת ארוכה של אמנ ות יהודית, מוקדם יותר מכל דוגמה איסלאמית מוכרת וסביר להניח שתדמית בית המקדש של האמנות היהודית חדרה ללשון הסמלים האיסלאמית

ובעמוד חמישים ותשע שם

עם זאת לא מן הנמנע שהקסגרמה שימשה כבר בשלב מוקדם של התפתחותה סמל לבית המקדש. הציור העברי מהמאה העשירית שבו מופיעה ההקסגרמה כחלק מתיאור סכימטי של בית המקדש הוא הדוגמה המוקדמת ביותר לקשר בין שני הסמלים ואין לדעת אם מקורה במסורת עברית קדומה יותר או שהיא משקפת קשר עם אמנות האיסלאם. אפשר גם שצירוף ההקסגרמה עם כלי המאור והמחראב היה מעוגן במסורת האסלאמית על מקדש שלמה ואגב כך אולי שיקף מסורת יהודית קדומה. הסוגיה עודה פתוחה ואפשר רק להצביע על העובדה שאין חותם שלמה או מגן דוד קשורים במקורם ליהדות כלאום